נוגה אהודה אשר גל סוזי רוסק

מפגש משוררים: נוגה אהודה, אשר גל, סוזי רוסק

אִילּוּ צִיפּוֹר / נוגה אהודה (יקרא אשר גל)

אִילּוּ צִיפּוֹר

הָיִיתִי דּוֹאָה לַמֶּרְחָקִים

אֶל אֶרֶץ חֶמְדַּת.

שָׁם מַזְהִירִים עַלְעַלֵּי הַזָּהָב

בְּזוהַר נִשְׁפַּךְ כַּנָּהָר,

שׁוֹשַׁנִּים צְחורוֹת מַבְהִיקוֹת בְּאוֹר יְקָרוֹת

אדוות פָּז מְפַזְּזוֹת עַל פְּנֵי נְהָרוֹת.

אֲבָל אֲנִי צִיפּוֹר

שִׁיר עַל מְחוֹזוֹת רְחוֹקִים

מְשׁורֶרֶת

עַל שׁוֹשַׁנִּים צְחורוֹת,

מְשׁורֶרֶת עַל זוהַר נְהָרוֹת

מְשׁורֶרֶת עַל אֶרֶץ פְּלָאוֹת.

רַק דִּמְיוֹנִי מַמְרִיא אֶל עַל -

וַאֲנִי רַק מְשׁורֶרֶת

רַק מְשׁורֶרֶת

עַל.

משוררת שהפכה לנזירת שתיקה / סוזי רוסק (תקריא נוגה אהודה)

משוררת שהפכה

לנזירת שתיקה,

שאספה את עפרונותיה

קילסרה את הדפים

דנה את המילים

לפרך השקט

להיערם כמו סמרטוטים

לשטיפת רגשות.

פרמה מתוך המשפטים

את הברות השיר

ופיזרה את העיצורים

ככפתורים על רצפת המחברת.

לפעמים היא שומעת

בתוכה מילה שפרחה

בהרף של חסד

מחפשת לרשום

על פיסה של נייר,

היד נעצרת,

המילה מחליקה,

לרסיסים

מתפזרת.

מקדם לגן עדן / אשר גל (תקרא סוזי רוסק)

הֵיכָן שֵׁרוּחַ מִזְרָחִית עוֹבֶרֶת

וְקוֹצִים נִנְעָצִים כְּחִצִּים

יוֹשֵׁב הָאִישׁ שֶׁאֵין מְחִילָה לְמַעֲשָׂיו

יוֹשֶׁבֶת הָאִשָּׁה צְרוּבַת רִגְשֵׁי אָשָׁם

מִתְנַחֲמִים זֶה עִם זֶה בַּיְלָדִים

הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר.

נָחִים הֵם בְּצֵל תְּאֵנָה

שׁוֹתִים מִמַּעְיָן

יוֹצֵא מִן הַגַּן.

אִילָנֵי פְּרִי בּוֹ וְצִפֳּרֵי שִׁיר

מֵעַל הַנָּהָר.

אֱלֹהִים נְטָעָם בְּמוֹ יָדָיו

לְנַקּוֹת מַצְפּוּנוֹ הַכָּבֵד כְּעוֹפֶרֶת.

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה / אשר גל

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

נִשְׁאַר הַפַּרְצוּף הַמְטֻמְטָם שֶׁלְךָ שֶׁאֵינוֹ

יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹכְלִים יֶלֶד שֶׁנִּסְחָב אִתְּךָ

שָׁעָה וָחֵצִי וְחוֹשֵׁב עַל יְלָדִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאָחוֹר.

שִׂחַקְתִּי אִתָּם עַד שֶׁבָּאתָ מֻקְדָּם

בַּבֹּקֶר לָקַחַת אוֹתִי אֶל הַשׁוּק

לְהוֹבִיל יְרָקוֹת לַחֲנוּתְךָ.

בַּדֶּרֶךְ שָׁתַקְתָּ, הוֹלֵךְ לְפָנַי, רָץ

מוֹרֶה אֶת הַדֶּרֶךְ כְּמוֹ אֶת עֲלִיבוּתְךָ.

אֲנִי גּוֹרֵר עֶגְלַת קְרָשִׁים דְּפוּקַת מַסְמְרִים

רַק אֶתְמוֹל שִׂחֲקוּ בָּה חֲבֵרַי.

בְּכָל מִקְרֶה תֵּצֵא מֻפְסָד מֵהָעֵסֶק

תִּתִָקַע עִם הַסּחוֹרָה בַּדֶּרֶךְ.

חוֹל מִדְבָּרִי לָבָן יַעֲצֹר אֶת גַּלְגַּלֵּי הָעֲגָלָה

וְשׁוּם מַלְאָךְ לֹא יֵרֵד מִשָּׁמַיִם לְחַלֵּץ אוֹתְךָ.

בְּהִזְדַּמְּנוּת רִאשׁוֹנָה אָרוּץ לַיְלָדִים מֵאָחוֹר

בּוֹרֵחַ מִפָּנֶיךָ כְּמוֹ מִפְּנֵי

אִישׁ אוֹחֵז מַאֲכֶלֶת.

האחת שלי / נוגה אהודה

בֵּין צְלִילֵי הַכֶּרֶם וכָּרמִינָה בּוּרָנָה

בֵּין כִּנּוֹר וְעוּד

בֵּין שׁוֹאָה וּפָרְהוּד,

בֵּין נַחַל בְּאֵר שֶׁבַע לנַהֲרוֹת בָּבֶל

נִדְמֵית כְּנִמְצֵאת בְּמִגְדַּל בָּבֶל

מִתְבַּלְבֶּלֶת בֵּין הַשָּׂפוֹת

מְבַקֶּשֶׁת אֶת הָאַחַת שֶׁלִּי.

שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים / אשר גל

שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים הָיוּ חָמוֹת.

דִּבַּרְנוּ בָּהֶן יִידִישׁ.

לְעִתִּים גַּם עִבְרִית.

בְּעַרְבֵי שִׁשִּׁי הַהוֹרִים הָלְכוּ

לִרְקֹד בְּמוֹעֲדוֹן הַמִּפְלָגָה

שֶׁנִּבְּאוּ לָהּ חַיֵּי נֶצַח.

אֶת הַלַּחוּת וְהַחַמְסִין

הֵפִיגוּ מְאַוְרְרִים וּשְׁתִיָּה קָרָה.

הָאוֹטוֹבּוּסִים הָיוּ דְּחוּסִים.

הָיָה קָשֶׁה לִנְשֹׁם.

עַל הַמּוֹטוֹת שֶׁלְּאֹרֶךְ הַתִּקְרָה

נִתְלוּ זְרוֹעוֹת עִם מִסְפָּרִים מְקֻעְקָעִים.

הָאֲנָשִׁים הִצְטוֹפְפוּ לְיַד הַדֶּלֶת

פּוֹחֲדִים לְהִכָּנֵס פְּנִימָה.

אֵלֶּה שֶׁבִּפְנִים נִסּוּ לְהַצְחִיק בְּעִקָּר אֶת עַצְמָם

כְּשֶׁסִּפְּרוּ בְּדִיחוֹת עַל סַרְדִּינִים.

בָּרַדְיוֹ נִשְׁמְעָה שׁוּב וָשׁוּב אוֹתָהּ זַמֶּרֶת

שָׁרָה שִׁירֵי גְּבוּרָה.

רֵיחַ זֵעָה וְשֶׁמֶן

הִזְדַּחֲלוּ עַד לַסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי

בּוֹ אָהַבְתִּי לַחְלֹם

בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ נָסַעְנוּ לַיָּם בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר

מְלַוִּים בְּמַבָּט אֶת הַמִּתְפַּלְּלִים

הַחוֹזְרִים מבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֶת

סוֹף הָעוֹלָם שֶׁבִּקֵּר כָּאן לֹא מִזְּמַן.

אַבָּא / סוזי רוסק

אַבָּא שלי

צִיוֹּנִי הָיָה

וְצִיוֹּן לִשְׁלוֹמוֹ

לֹא שָׁאֲלָה,

לֹא הֵאִירָה פָּנֶיהָ,

לֹא הוֹשִׁיטָה

לוֹ יָד.

אַבָּא שֶׁלִּי חָלַם

חֲלוֹמוֹת גְּאֻלָּה

עֵת שָׁב אֵלֶיהָ

לָמוּת לְבַד.

בְּמִשְׂרַד הַפְּנִים / נוגה אהודה (תקרא סוזי רוסק)

תָּהִיתִי

בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי

בְּעוֹדִי יוֹשֶׁבֶת

מְחַכָּה בְּסַבְלָנוּת

שֶׁיַּגִּיעַ תּוֹרִי

112A

אִם הִיא תּוֹאִיל לְמַלְמֵל

אֶת מִילוֹת הנימוסין

גַּם אִם רֵיקוֹת מִתּוכֶן,

וְלֹא הִתְפַּלֵּאתִי

שֶׁלֹּא כָּךְ הָיָה הַדָּבָר.

צְעִירָה, כִּמְעַט יָלְדָה

אִמְּתָה אֶת הַפְּרָטִים,

הוֹצִיאָה מֵהַמַּחְשֵׁב

שְׁלושָׁה עותקים,

שָׁלְפָה חוֹתֶמֶת

וְאַף חָתְמָה בְּעֵט

וְעַכְשָׁו רִשְׁמִית

אַבָּא

אַתָּה מֵת.

אֲבִי מִתְגַּלֵּחַ / אשר גל

בְּעֵינַיִם מְהֻפְּנָטוֹת אֲנִי מַבִּיט

בַּיָּד הַמְּחַדֶּדֶת תַּעַר,

בַּפָּנִים הַמְּרַחֲפִים בֵּין עַנְנֵי כְּבָשִׂים

מְחַכִּים שֶׁיַּעֲבֹר הַסַּכִּין.

בְּאַמְבַּטְיָה מַסְרִיחָה

אֲבִי עוֹמֵד בְּתַחְתּוֹנָיו וּמִתְגַּלֵּחַ.

רֹאשׁוֹ הַנִּבָּט מִשֶּׁבֶר מַרְאָה

אָפוּף אוֹר בֹּקֶר כָּחֹל,

כְּמוֹ נָבִיא הַבָּא לָקַחַת נְשָׁמָה

בְּשִׁסּוּף אֶחָד.

כִּפָּה אֲדֻמָּה - גִּרְסָה מְחֻדֶּשֶׁת / סוזי רוסק

אַל תָּבוֹאִי יוֹתֵר,

אָמְרָה לִי אִמָּא

וְהִתְעַטְּפָה בִּכְתֹנֶת הַפְלָנֶל.

קְחִי אֶת הַסַּל וּלְכִי,

אַתְּ סְתָם מְפַטֶּמֶת אוֹתִי

וְלִי כְּבָר אֵין מָקוֹם בַּמְקָרֵר.

לְרֶגֶל הַנְּסִבּוֹת הִשְׁתַּנָּה הַסִּפּוּר.

בַּסִּפּוּר שֶׁלִּי, הָאִשָּׁה

בַּפִּיגָ'מָה הַקְּמוּטָה לֹא רָצְתָה

עוֹד לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת,

רַק לְחַכּוֹת שֶׁהַזְּאֵב

הַמְחֻפָּש לְמָוֶת

יָבוֹא וְיִטְרֹף אֶת גּוּפָהּ

הַפָּרִיךְ מֵרָעָב.

הַמְּשׁוֹרֵר בְּמֵיטָבוֹ / אשר גל

אֵלּוּ הַשָּׁנִים הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר.

שְׁנוֹת הַהִתְמַסְּרוּת לַשִּׁירָה.

לְאַחַר שֶׁהַמַּחֲלָה מָחֲלָה לוֹ

וְהוּא חַי

מְצַפָּה רַק הֲנָאָה טְהוֹרָה.

עַכְשָׁו הוּא קֹהֶלֶת

הֶחָכָם בָּאָדָם

הַמֵּבִין בַּעֲרֹב יָמָיו שֶׁהִפְסִיד

בַּמֵּרוֹץ נֶגֶד גּוּפוֹ

וְנִשְׁאֲרָה הַשִּׁירָה.

עִם עַצְמִי/ נוגה אהודה

מִמָּלוֹן פְּרִימָה

לְקַנְיוֹן מָמִילָא

מֶרְחָק קָצַר.

הוֹלֶכֶת לְאִטִּי ,

הוֹלֶכֶת לְבַדִּי,

מְחַיֶּכֶת לְעַצְמִי

חֲרוּזֵי פְּנִינִים.

לֹא רוֹדֶפֶת

לֹא נִרְדֶּפֶת

הוֹלֶכֶת עִם עַצְמִי .

מִמָּלוֹן פְּרִימָה

לְקַנְיוֹן מָמִילָא

מֶרְחָק קָדוֹשׁ ,

רֶגַע

וְלֹא עוֹד.

וְהִנֵּה הַחוֹמוֹת

כְּבָר סוֹגְרוֹת

עָלַי .

סִימָנִים / סוזי רוסק

אֶבֶן חַדָּה

נִלְחֶצֶת אֶל לִבִּי

וְיוֹצֶרֶת מוּעָקָה.

לֹא מוֹצֵאת אֶת הַמִּלָּה

לְהַנִּיחָהּ כְּפִסַּת הַרְגָּעָה.

אִמִּי נָתְנָה בִּי סִימָנִים

כְּשֶׁחָזְרָה מִן הַמֵּתִים,

שָׁרְשֵׁי אֲוִיר שְׁקוּפִים

נִמְשָׁכִים מִמֶּנָּה אֵלַי

קִרְעֵי אֶתְמוֹל טָרוּף

תּוֹעִים בֵּין מְחוֹזוֹת הָאֵפֶר

שֶׁכֻּסּוּ יָרֹק

האומנם / לאה גולדברג (לחן: חיים ברקני, שירה: אניה בוקשטיין)

הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,

וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,

וּמַחֲשׂוֹף כַּף-רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,

אוֹ שִׁלְפֵי-שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם.

אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת

עַל כְּתֵפַיִך, חָזֵךְ, צַוָּארֵךְ, וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן.

וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּך הַשֶּׁקֶט

כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן.

וְנָשַׁמְתְּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נָשֹׁם וְרָגֹעַ,

וְרָאִית אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב,

וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ,

וּמֻתָּר, וּמֻתָּר לֶאֱהֹב.

אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה. לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט

הַשְּׂרֵפוֹת, בַּדְּרָכִים שֶׁסָּמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם.

וּבְיֹשֶׁר-לֵבָב שׁוּב תִּהְיִי עֲנָוָה וְנִכְנַעַת

כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים, כְּאַחַד הָאָדָם.

שְׁתִיקָה / נוגה אהודה

אֶת צְלָב הַשְּׁתִיקָה

הֵן נָשְׂאוּ עַל גַּבָּן

דּוֹרוֹת עַל גַּבֵּי דּוֹרוֹת,

בִּלְחִישָׁה שְׁקֵטָה

בִּשְׁתִיקָה רוֹעֶמֶת.

אֶת צַו הַשְּׁתִיקָה

צִוְּתָה אֵם לְבִתָּהּ,

כִּי כָּךְ נִקְבַּע מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים

כִּי כָּךְ רָצָה אֱלֹהִים

שֶׁבָּרָא אָדָם בְּצֶלֶם

וְאַתְּ רַק נִבְרֵאת מֵעֶצֶם.

כָּךְ חֶרֶשׁ הִתְהַלְּכוּ בָּעוֹלָם,

סִימָן חָרוּט עַל מֵצַח,

וְהִנֵּה הֵן קָמוֹת

אַחַת וְעוֹד אַחַת

רַבּוֹת

מְדַבְּרוֹת

אֶת הַשְּׁתִיקָה,

מַבְטִיחוֹת

שֶׁלְּעוֹלָם

לֹא עוֹד.

כַּמָּה שׁוּרוֹת / סוזי רוסק

בַּת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הַנַּעֲרָה

עִם חֲבִילַת הַדַּפִּים בַּיָּד

מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְרָא.

כַּמָּה שִׁירִים בְּסַךְ הַכֹּל.

וְהוּא, כְּבָר מְעַט מַקְרִיחַ,

מִשְׁקְפֵי קֶרֶן עֲגֻלִים

עַל אַף תָּפוּחַ

אֶגוֹ נָפוּחַ בְּחֻלְצָה פְּרוּמַת צַוָּארוֹן,

וְיָדַיִם שֶׁמְּמַהֲרוֹת לֶאֱחֹז בִּפְרָקֶיהָ,

מַבִּיט עַל שָׁדֶיהָ הַקְּטַנִּים

שֶׁמְּצִיצִים, כְּמוֹ הַמִּלִּים הַמְהַסְּסוֹת,

דֶּרֶךְ גּוּפִיָּתָהּ הַלְּבָנָה.

מְדַפְדֵּף וּמְהַמְהֵם בְּקוֹל צָרוּד מֵעָשָן, כֵּן יֵשׁ לָךְ כִּשָּׁרוֹן,

אֲבָל יֵשׁ מְחִיר

דְּמֵי חָבֵר שֶׁמַּעֲלִים קָרְבָּן

לִמְשׁוֹרְרִים מְפֻרְסָמִים מַזִּילֵי רִיר

מַפְרִיחֵי הַבְטָחוֹת סְרָק.

הָיִיתִי, לְמָשָׁל, מוֹסִיף כָּאן אֵיזוֹ מֶטָפוֹרָה מְשֻׁנֶּנֶת

זֶה מִתְחָרֵז יָפֶה עִם מְאוֹנֶנֶת

אַל תִּתְבַּיְּשִׁי, יַלְדָּה יָפָה,

צָרִיךְ לָדַעַת לַחְדֹּר לְתוֹדַעַת הַמְבַקֵּר

שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִסָּיוֹן בִּקְרִיעַת בְּתוּלֵיהֶן

שֶׁל פִּרְחֵי שִׁירָה, כָּמוֹךְ,

הָעוֹלִים אֵלָיו לָרֶגֶל

עִם שׁוּרוֹת בִּכּוּרִים סְמוּקוֹת.

שְׁבִי לְיָדִי, נִשְׁתֶּה קָפֶה וּנְדַבֵּר

יֵשׁ לִי קְשָׁרִים בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים,

שֻׁלְחָן קָבוּעַ בְּ"כָּסִית"

וַחֲבֵרִים עוֹרְכֵי תַּרְבּוּת בַּמְּדוֹרִים.

וְאֵין לָךְ מָה לַּחְשֹשׁ

אֶצְלִי קְטִינוֹת אֵין בַּתַּפְרִיט,

אִסְפִי, מְתוּקָה, אֶת הַדַּפִּים

וּלְכִי לְהִתְבַּגֵּר

כְּשֶׁתִּגְדְּלִי מְעַט יוֹתֵר

חִזְרִי אֵלַי עִם שׁוּרוֹתַיִךְ,

אֲנִי מַרְגִּישׁ, יֵשׁ לָךְ עָתִיד,

אֲנִי אֶהְיֶה כָּאן בִּשְׁבִילֵךְ

לְיַד אוֹתוֹ שֻׁלְחָן, מַפְרִיחַ טַבְּעוֹת מִלִּים,

כְּמוֹ תָּמִיד.

זֹאת עִם שְׁדֵי הַשַּׁיִשׁ הַקַּר / אנה מרגולין (יקרא אשר גל)

תרגום מיידיש : אשר גל ואביבה טל

זֹאת עִם שְׁדֵי הַשַּׁיִשׁ הַקַּר

עִם הַיָּדַיִם הַדַּקּוֹת הַמְּאִירוֹת,

אֶת יָפְיָהּ זָרְקָה לָרְחוֹבוֹת

לָאַשְׁפָּה, אֶל שׁוּם דָּבָר.

אוּלַי בְּזֹאת חָפְצָה, בְּאָסוֹן,

בִּכְאֵב שֶׁל שִׁבְעָה סַכִּינִים

וְיֵין הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַחַיִּים

שָׁפְכָה לָאַשְׁפָּה, אֶל שׁוּם דָּבָר.

עַכְשָׁו שׁוֹכֶבֶת בְּפַרְצוּף שָׁבוּר.

הַנֶּפֶשׁ הַפְּגוּעָה תַּעֲזֹב אֶת הַכְּלוּב.

עוֹבֵר אֹרַח, רַחֵם, אַל תַּגִּיד כְּלוּם -

אַל תֹּאמַר דָּבָר.

גַּן / אשר גל

אֵשֶׁת הַיַּרְקָן לֹא מַסְתִּירָה

אֶת הַגַּן הַמִּסְתַּלְסֵל בְּשָׁרְשֵׁי יְרֵכֶיהָ.

מֵאֲחוֹרֵי גֶּדֶר שִׂמְלָה מְרֻשֶּׁלֶת

מַבָּטָהּ מַזְמִין אוֹתִי לִגְנֹב

אֶת לִבְלוּבָהּ.

אֲנִי יוֹדֵע אֶת הַמָּקוֹם וְהַיּוֹם

בּוֹ תָּבוֹא רְכוּבָה

עַל עֲגָלָה רְתוּמָה לְסוּס

בְּעוֹד בַּעֲלָהּ שׁוֹקֵל וְסוֹחֵר.

אֵבָרַי הַמְּתוּחִים נִצְמָדִים לְקַרְשֵׁי עֶגְלָתָהּ

לְאַפְלוּלִית נִפְעֶרֶת בְּרֵיחַ גֶּשֶׁם.

בְּטֶרֶם יֵאָסֵף / נוגה אהודה

לְאִטָּם נוֹדְדִים הַגַּלִּים

הָלְאָה הָלְאָה מִכָּאן.

וּבַמֶּרְחָק סִירָה קְטַנָּה,

תּוֹרֶן, שׁוֹבַל לָבָן,

תְּכֵלֶת הַמָּיִם נוֹשֶׁקֶת

לִכְחֹל שָׁמַיִם

בְּרַכּוּת,

בְּעֶדְנָה מֻפְלָאָה.

וְהֶמְיַת הַגַּלִּים

וְהֶמְיַת הצדפים

כְּמַנְגִּינָה מְכֻשֶּׁפֶת

מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה.

וַאֲנִי צוֹפָה בּוֹ

אדוותיו מְלַחֲכוֹת כַּפּוֹת רַגְלָי,

כַּמָּה יָפֶה הוּא מְחַיֶּכֶת

לְלֹא אֹמֶר.

עוֹד מְעַט תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ

בְּכָתֹם בּוֹעֵר,

וַאֲנִי כְּבָר צְרִיכָה לָלֶכֶת

לַחֲזֹר אֶל הֲמוּלַת

אָדָם,

עוֹד מַבַּט אַחֲרוֹן אֶל

הַיָּם

בְּטֶרֶם יֵאָסֵף

הַיּוֹם.

חמדה/ דליה רביקוביץ (תקריא נוגה אהודה)

שָׂם יָדַעְתִּי חֶמְדָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ,

וְהַזְּמַן הַהוּא הָיָה יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּשַׁבָּת

וְכָל בַּדֵּי אִילָנוֹת הָיוּ מִתְעַצְּמִים לִגְבֹּהַּ.

וְהָאוֹר הָלַךְ מִסָּבִיב שׁוֹטֵף כְּנָהָר לִנְבֹּעַ.

וְגַלְגַּל הָעַיִן אֶת גַּלְגַּל הַחַמָּה חָמַד.

אָז יָדַעְתִּי חֶמְדָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ.

הִזְהִירוּ רָאשֵׁי הַשִּׂיחִים וְהָאוֹר לֹא יָדַע שָׂבֹעַ,

נִתַּךְ בְּגַלֵּי הַנָּהָר וּבְכָל אַדְווֹתָיו נִצַּת,

אַף רֹאשִׁי הָיָה בְּעֵינָיו כְּתַפּוּחַ זָהָב לִבְלֹעַ.

שׁוֹשַׁנֵּי נָהָר צְהֻבּוֹת פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶן לִבְלֹעַ

אֶת אַדְווֹת הַנָּהָר בְּחָפְזָן וְגִבְעוֹל הָעֵשֶׂב הַשָּׁט,

וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּשַׁבָּת

וְכָל בַּדֵּי אִילָנוֹת מִתְעַצְּמִים בִּתְשׁוּקָה לִגְבֹּהַּ

וְאָז יָדַעְתִּי חֶמְדָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ.

סִימַן מַיִם / סוזי רוסק

בֵּין הַפְצָצָה וְהַפְגָּזָה

לְבֵין "צֶבַע אָדֹם",

חֲמִשָּׁה לֵילוֹת

שֶׁל חֶסֶד שֶׁלֹּא בָּא עַד תֹּם

תְּשׁוּקָה שֶׁל כָּאן וְעַכְשָׁו

שֶׁהַבֹּקֶר מָחַק

כְּמוֹ חֲלוֹם

אִישׁ זָר בְּמַדִּים

הוֹתִיר בְּפִנַּת לִבִּי

כְּוִיָּה זְעִירָה

בְּתוֹךְ הַחֶדֶר הַשְּׂמָאלִי

סִמֵּן דְּקִירָה.

הִשְׁאִיר בְּתוֹךְ עֵינַי

אֶת פָּנָיו,

סִימַן מַיִם

עַל אִישׁוֹנַי.

צְמַרְמֹרֶת / סוזי רוסק

בֹּקֶר שְׁרָבִי

אַחֲרֵי הַלַּיְלָה אִתְּךָ

אֲנִי נוֹסַעַת בַּכְּבִישׁ הַמַּהְבִּיל,

בְּבֹּקֶר שָׁרָב דְּרוֹמִי,

עוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי

הַשָּׂדֶה

שֶׁבּוֹ כָּל הַסִּחְרוּר הִתְחִיל.

הַמַּגָּע הַמְחֻשְׁמָל שֶׁל יָדֶיךָ

עַל חֶלְקַת שָׁדַי

מִתְעוֹרֵר.

הַזִּכָּרוֹן מַעֲבִיר בִּי

צְמַרְמֹרֶת אֶסְטְרוֹגֶן אֶל מִתַּחַת

לַחֲגוֹרַת הַבְּטִיחוּת.

פִּטְמוֹתַי מִזְדַּקְּרוֹת

כְּשֶׁהַמְּכוֹנִית מִזְדַּעְזַעַת

מֵהִתְפּוֹצְצוּת קָאסָם

שֶׁנָּפַל בִּשְׂדֵרוֹת.

אֲנִי מְהַדֶּקֶת

אֶת יָדַי עַל הַהֶגֶה -

אָסוּר לִסְטוֹת.

אוֹמֵר שִׁירָה / אשר גל

בִּשְׁעַת אֲהָבִים.

בָּתֵּי קְבָרוֹת שֶׁל הַשִּׁירָה

מְלֵאִים רַבֵּי קוֹמוֹת

סְפָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ

בִּשְׁעַת דְּחָק.

אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה בַּלָּשׁוֹן.

מְחַפֵּשׂ פֶּתַח

לָבוֹא דַּרְכּוֹ לַשָּׁמַיִם.

לְהֵיכָל שֶׁאֶבְנֶה

מִבְּרֵאשִׁית מִלִּים.

קֹמֶץ עָפָר / אשר גל

אַתָּה נוֹשֵׂא עָמֹק

בְּכִיסְךָ כָּל חַיֶּיךָ

לְהַזְכִּירְךָ אֶת הַכַּר

עָלָיו הִנַּחְתֶּם רֹאשְׁכֶם

לָרִאשׁוֹנָה.

עַל הַר חוֹל לָבָן

בַּמִּדְבָּר.

שְׁנֵיכֶם לְבַד בָּעוֹלָם

קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה

שׁוֹטֵף כַּיָּם

מִקָּצֶה עוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ.

יָרֵחַ מֵגִיחַ

בְּפַרְצוּף מוּאָר

מְחַיֵּךְ כְּתִינוֹק.

מִבְּרֵאשִׁית / נוגה אהודה

יָם שֶׁל יָרֹק נִפְרָשׂ לְפָנֵינוּ

הִתְהַלַּכְנוּ בֵּין עֲצֵי הַגָּן,

אֱגוֹזִים שֶׁנָּפְלוּ מִשֶּׁכְּבָר

הֵסַרְנוּ קְלִפָּתָם

טָעַמְנוּ, חָקַרְנוּ סוֹדָם.

הָאֲדָמָה נִפְעֲרָה פֹּה, אָמַרְתָּ

אָז בּוֹאִי לֹא נַעֲבֹר מִכָּאן,

וְנִדְמֶה שֶׁהַפַּעַר בֵּינֵינוּ

הִצְטַמְצֵם לְסֶדֶק קָטָן.

גֶּשֶׁם דַּקִּיק הֵחֵל לְרַקֵּד

קְלִילוֹת בֵּין עֵצִים מִשְׁתּוֹקְקִים,

טִפּוֹת כְּסוּפוֹת שְׁטוּפוֹת זֹהַר

נִכְסְפוּ אֶל שִׂפְתוֹת הֶעָלִים.

הִתְעַרְפְּלוּ הַחוּשִׁים

הִתְמַלְּאוּ הַנְּחִירַיִם

בְּרֵיחָהּ הֶחָרִיף הַמְּשַׁכֵּר

שֶׁל הָאֲדָמָה,

רְגָבֶיהָ שְׁחוֹרִים

רוֹחֲשִׁים חַיִּים חֲדָשִׁים.

טִפּוֹת חֶסֶד מִמַּעַל

שׁוֹטְפוֹת אָבָק מִלִּים דּוֹקְרוֹת,

רוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת

שׁוֹלַחַת תְּפִלָּה חֲרִישִׁית,

נַתְחִילָה מִבְּרֵאשׁית.

שלג / סוזי רוסק

שׁוּב הַגַּעְגּוּעִים אֵלֶיךָ

שׁוּב הַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת לִהְיוֹת אִתְּךָ

כָּרָגִיל, כְּמוֹ פַּעַם, יוֹם יוֹם וְלַיְלָה לַיְלָה,

בְּשִׁגְרָה מְבֹרֶכֶת שֶׁל אִשָּׁה וְאִישׁ.

הַגַּעְגּוּעִים אֵלֶיךָ

הֵם כְּמוֹ הָאֲוִיר הֶחָסֵר לַנְּשִׁימָה,

כְּמוֹ הַחִרְחוּר הַמַּתִּישׁ

אֶת רֵאוֹתַי.

חוֹתְכִים אֶת נְשִׁימָתִי

כְּמוֹ סַכִּין גִּלּוּחַ

בַּחֲתָךְ מֻשְׁלָם,

לֹא רוֹאִים דָּם.

פַּס הַקּוֹל שֶׁל "Kill Bill" הָיָה הַמּוּסִיקָה

שֶׁאָהַבְתָּ לִשְׁמֹעַ בְּכָל זְמַן

"bang bang that awful sound

,bang bang I hit the ground

Bang bang my baby shot me down"

עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַשֶּׁלֶג קוֹפֵא וּמִתְנַפֵּץ עַל הַשְּׂבָכָה

הָאַלִּימוּת שֶׁל טָרַנְטִינוֹ הוֹפֶכֶת יָפָה,

תְּמִימָה וּמַשְׁרַת מְנוּחָה,

מַרְגִּיעָה, כִּבְיָכוֹל, אֶת הַגַּעְגּוּעִים

שֶׁמַּמְשִׁיכִים לִדְקֹר

לִפְצֹעַ אֶת הָעוֹר, אֶת מִרְקַם הָעֲצַבִּים הַשָּׁבִיר

כְּמוֹ רְסִיסֵי הַזְּכוּכִית

שֶׁנִּנְעָצִים בְּלִבַּת גַּעְגּוּעַי הַיְחֵפָה.

שׁוֹקוֹלַד לָבָן וְשׁוֹקוֹלַד שָׁחור / נוגה אהודה

שׁוֹקוֹלַד לָבָן וְשׁוֹקוֹלַד שָׁחור,

זוֹ בִּשְׁחֹר תַּלְתַּלֶיהָ

וְזֶה בִּזְהַב שַׂעֲרוֹתָיו.

הוּא כָּרוּךְ אַחֲרֶיהָ,

וְהִיא תִּשְׁאַל אִם אוֹתָהּ יֹאהַב.

שׁוֹקוֹלַד שָׁחור וְשׁוֹקוֹלַד לָבָן,

לוֹבֶן שְׂעָרִי יִטַשְׁטֵשׁ פִּתְאוֹם.

כֹּה מָתְקוּ לְחִכִּי

יָמַי מָלְאוּ אוֹר,

כְּשֶׁאוֹחז בְּיָדִי

שׁוֹקוֹלַד לָבָן וְשׁוֹקוֹלַד שָׁחור.

גַּן נָעוּל / רחל (לחן: שוקי ודורית, שירה רונה קינן)

לזר

מִי אַתָּה? מַדּוּעַ יָד מוּשֶׁטֶת

לֹא פּוֹגֶשֶׁת יַד אָחוֹת?

וְעֵינַיִם אַךְ תַּמְתֵּנָּה רֶגַע

וְהִנֵּה שָׁפְלוּ כְּבָר נְבוֹכוֹת.

גַּן נָעוּל. לֹא שְׁבִיל אֵלָיו, לֹא דֶרֶךְ.

גַּן נָעוּל – אָדָם.

הַאֵלֵךְ לִי? אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע

עַד זוֹב דָּם?

שִׁירי / נוגה אהודה

דּוֹלָה מִמַּעֲמקי הַלֵּב

רְסִיסִים שֶׁל כְּאֵב,

כֹּה דַּלּוֹת מִלּוֹתַי.

מְלַקֶּטֶת פֵּרוּרֵי זִכְרוֹנוֹת,

מַדְבִּיקָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת.

בּוֹנה לִי בַּיִת

שֶׁלֹּא יִפֹּל,

שֶׁלֹּא אֶפֹּל.

בָּלמֶלוּכֶה / אשר גל (תקריא נוגה אהודה)

"וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתָךְ":

(משנה, מסכת אבות, פרק ב' משנה יד')

אִישׁ אֶחָד אָמַר בַּטֶּלֶוִיזְיָה:

לַמַּכְשִׁיר הַזֶּה שְׁלוֹשָׁה מַצָּבִים

פָּתוּחַ סָגוּר וּמַצָּב בֵּינַיִם

וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי

אֵיזֶה שִׁחְרוּר. אֵיזוֹ הֲקָלָה.

כַּמָּה פְּשׁוּטִים הַחַיִּים

כְּשֶׁלֹּא כּוֹתְבִים שִׁירָה.

לוּ רַק יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת אֵיזֶה

בָּלמֶלוּכה, בַּעַל מְלָאכָה.

סְטוֹלר, מֶכָניקֶר, שְנָיידֶר*

כְּמוֹ שֶׁאִמִּי רָצְתָה.

לוּ רַק יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת

נַגָּר, מְכוֹנַאי, חַיָּט שֶׁל הַשִּׁירָה

כְּמוֹ זֶה שֶׁכָּתַב אֶת התנ"ך.

*יידיש – נגר, מכונאי, חייט

פְּתִיחָה / סוזי רוסק

שְׁבִי, תִּכְתְּבִי מַהֵר

אַתָּה אוֹמֵר לִי בְּשֶׁקֶט, בִּפְנִים.

אֲנִי מִתְיַשֶּׁבֶת מְמֻשְׁמַעַת

פּוֹתַחַת אֶת הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁלְּיַד הַמַּחְשֵׁב

וּבְעֵט שָׁחֹר מַצְמִידָה זְנַב הַשְׁרָאָה

לַדַּף, שֶׁלֹּא תִּבְרַח לִפְנֵי

שֶׁהַמַּחֲשָׁבוֹת יֵהָפְכוּ לְמִלִּים.

מֵאָז שֶׁבָּנִיתָ לְךָ חַיִּים אֲחֵרִים

נִשְׁאַרְתִּי תְּקוּעָה בַּחֲרִיץ הַדֶּלֶת,

כְּמוֹ אַלְמָנָה שְׁחֹרָה.

בַּלֵּילוֹת אֲנִי נוֹעֶלֶת בִּזְהִירוּת

אֶת חַיַּי אִתְּךָ בְּתוֹךְ מְחוֹלֵל הַחַמְצָן

לְמִקְרֶה שֶׁאַחְסִיר נְשִׁימָה.

דְּבַשׁ / אשר גל

רַק עוֹד פַּעַם

בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר אֶשְׁלַח.

עוֹד פַּעַם

לִטְעֹם מִן הַמָּתוֹק

הַשָּׂרוּעַ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה

לִכְתֹּב עוֹד שׁוּרַה.

אַשְׁדּוֹדִית / נוגה אהודה

נִשְׁמַת אֲבוֹתֵיכֶם הֻטְּחָה וְהֻתְּכָה

לְשָׂפָה אַחַת, תַּרְבּוּת אַחַת.

וְעַכְשָׁו אַתֶּם

תּוֹבְעִים אִילְמוּת עֶלְבּוֹנָם

זוֹעֲקִים מָרָה

מְשׁוֹרְרִים בְּאַשְׁדּוֹדִית.

סליחה / נוגה אהודה

אֲנִי מַפְלִיגָה אֶל מְחוֹזוֹת אֲחֵרִים

נִשֵּׂאת עַל כְּנַף

הָרוּחַ.

מַפְרִיחָה אוֹתִיּוֹת בְּתוֹךְ

בּוּעוֹת קְסוּמוֹת

פּוֹקְעוֹת

בָּרוּחַ,

מִתְפַּזְּרוֹת לְכָל עֵבֶר

וְאֵין בָּהֵן מַמָּשׁ.

וְיֵשׁ שתחזורנה אֵלַי,

אֲלַטֵּף אֲמַשֵּׁשׁ,

אָנָּא סלחנה

אֶלְחַשׁ

כִּי יֵשׁ בָּכֶן מַמָּשׁ.

אָשִׂים עֵטִי בְּכַפִּי,

אֲצָרֵף אוֹת לְאוֹת

שׁוּרָה לְשׁוּרָה,

וּמִי יְשׁוּרֶנָּה

וּמִי יְשִׁירֶנָּה

וּמִי יֵדַע אוֹתָהּ?

פה ושם מילה / סוזי רוסק (יקרא אשר גל)

פה ושם, מפעם לפעם

אתה שולח לי למחשב

מילה רדודה.

"מה שלומךְ חומֶד?"

"חומֶד בסדר. תודה".

פסטורליה / סוזי רוסק (יקרא אשר גל)

הפינה השקטה

היא בית הסוהר,

הגינה החביבה

היא חצר הנידונים.

ואין לאן לברוח

כל החדרים

דומים.

עֲשָׂבִים שׁוֹטִים / נוגה אהודה

יְרִיעָה אֲטוּמָה נִפְרְשָׂה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

מְתוּחָה, מְתוּחָה.

עָלֶיהָ הֻנְחוּ חֲלוּקֵי נַחַל גְּדוֹלִים

וּקְטַנִּים. אַבְנֵי טוּף חֻמִּים,

מְחֹרָרִים.

בֵּינֵיהֶם מְסֻדָּרִים גַּמָּדִים קְטַנִּים

חַיְכָנִים, מְתוּקִים

וּמִינֵי פִּסְלוֹנִים אֲחֵרִים.

חָלַף זְמַן.

וְהִנֵּה מָצְאוּ לָהֶם פְּתָחִים,

הֵחֵלוּ לָצוּץ

פִּרְאִיִּים, לְלֹא סֵדֶר,

יְרֻקִּים.

קְטַנִּים.

זְקוּפִים.

כְּמוֹתָם הַנְשָׁמָה.

מַעַרְבוֹן סְפָּגֶטִי * / אשר גל

הָרֹאשׁ מִתְפּוֹצֵץ מִסִּיגַרְיוֹת

וְהַחַיִּים לְכָל מְלוֹא הָעַיִן דּוֹהֲרִים

בִּשְׁלַל גוֹנֵי טֶכְנִיקוֹלוֹר.

בֵּית הַסֵּפֶר רָחוֹק כְּמַעֲרָב מִמִּזְרָח.

מְעֻשָּׁן מֵחֹפֶשׁ עָף מִתְּשׁוּקָה

אֲנִי מְחַכֶּה לִהְיוֹת גֶּבֶר. לְהִתְגַּיֵּס.

כַּמּוּת הַדָּם שֶׁעַל הַמָּסָךְ מְרוֹמֶמֶת אֶת הַנֶּפֶשׁ

וְכָל כַּדּוּר שֶׁפּוֹגֵשׁ גּוּף, מַרְגִּישׁ כְּמוֹ חָשִׁישׁ

שֶׁחֲבֵרַי וַאֲנִי שׁוֹאֲפִים בְּחָצֵר אֲחוֹרִית.

סוֹף שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים

אֵין טוֹב מִמַּעַרְבוֹן סְפָּגֶטִי

לְתָאֵר תְּקוּפָה מְאֻשֶּׁרֶת בְּחַיַּי.

*כינוי למערבונים תוצרת איטליה שנעשו בשנות ה-60

בלי לגעת / סוזי רוסק

אֲנַחְנוּ מִתְעֲלְסִים

עוֹשִׂים אַהֲבָה

בְּלִי מַגַּע יָד אָדָם

הַמִילִים הוֹפְכוֹת

לְאֱצְבָּעוֹת תְאֵבוֹת,

לְעֲשְׂרוֹת לְשׁוֹנוֹת

שֶׁמְלַקֵקוֹת אֶת הַגּוּף

שֶׁנִבְלָע וְנִלְעָס

בַּפֶּה הָרָעֵב

כִּיפָּה אֲדוּמָה בְּתוֹךְ

מַלְתְּעוֹת הַזְאֵב,

שְׁנֵי קָנִיבָּלִים עַל חוּט טֶלְפוֹן

מְכַרְסְמֵי פּוּמִית

אֲנָחָה. גְּנִיחָה. וְלִישֹׁון...

מִחְזוּר / סוזי רוסק

עִם מִבְרְשׁוֹת הַשִּׁנַּיִם

שֶׁשָּׁכְחוּ הַמְאַהֲבִים

עַל הַשַּׁיִש בַּמִקְלַחַת

בַּבֹּקֶר שֶׁאַחֲרֵי

אֲנִי מְצַחְצַחַת

אֶת קַעֲרִיּוֹת הַחֲתוּלים

עִסְקַת חֲלִיפִין מֻצְלַחַת.

פְּסֵפָס / נוגה אהודה

אַתָּה שׁוֹבֵר אֶת הַשָּׁלֵם

כִּי נִשְׁבָּר בְּךָ הָאֵל.

פַּעַם אַחַר פַּעַם נוֹפֵל

פִּתְאוֹם

בְּאֶמְצַע הַיּוֹם,

אֶל תַּחְתִּית הַתְּהוֹם.

סֶדֶק נִבְקַע וְעוֹד סֶדֶק

בְּטֶרֶם יָבַשׁ הַדֶּבֶק.

נִתְקַדְּרוּ שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה הַתַּמָּה,

שׁוּב לֹא יְמַלְמְלוּ שְׂפָתֶיךָ תְּפִלָּה נוֹשָׁנָה,

הֵן לֹא רַחוּם וְחַנּוּן יוֹתֵר

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה.

אָז אַתָּה שׁוֹבֵר אֶת הַשָּׁלֵם

כִּי נִשְׁבָּר בְּךָ הַלֵּב.

אֶת הַשְּׁבָרִים אוֹסֵף,

מַדְבִּיק בְּיַד חֲזָקָה, בְּטוּחָה -

לִתְמוּנָה מְחֻיֶּכֶת, מְנַחֶמֶת

שָׁם יָנוּחַ כְּאֵבְךָ.

וְנָהָר אֵינוֹ יוֹצֵא מֵעֵדֶן / אשר גל

הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַז פָּנִים לְגֵיהִנָּם, ובשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן." (משנה,מסכת אבות פרק ה' משנה כ')

יָם יָרֹק

פְּרִיחָה מְבֻשֶּׂמֶת

שַׁלְוַת עַלְוָה מְצִלָּה בַּיּוֹם

יִלְלַת תַּנִּים בַּלֵּיל.

פְּרִי בָּשֵׁל מַמְתִּין לִנְשֹׁר.

שִׁיר מָתוֹק

לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא.

הַפַּרְדֵּס

הָיָה גֵּיהִנֹּם

עֲבוּר פּוֹעֲלִים קְשֵׁי יוֹם.

יְלָדִים בַּבַּיִת.

אָדָם אוֹכֵל עָפָר.

בֶּכִי אֵין מוֹצָא.

וְנָהָר אֵינוֹ יוֹצֵא

מֵעֵדֶן.

פעם בירושלים / דוד רוקח (תקרא סוזי רוסק)

פַּעַם בִּירוּשָׁלַיִם שָׁאַלְתִּי יֶלֶד בּוֹכֶה,

לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה, יֶלֶד. אֲנִי לֹא בּוֹכֶה

עָנָה וְעֵינָיו זָלְגוּ דְּמָעוֹת עֲגֻלּוֹת

כִּפְנִינִים. מִנַּיִן וּלְאָן שׁוֹאֲלוֹת עֵינַי

כְּצֶמֶד רַמְזוֹרִים שֶׁאוֹרוֹתָיו מְהַבְהֲבִים

לַבָּא מִנֶּגֶד. יְרוּשָׁלַיִם אֵינָהּ טִירָה

נָמָה בֵּין עַרְסְלֵי-הָרִים. יְרוּשָׁלַיִם

בְּלֵיל-אֵין-יָרֵחַ כּוֹתֶבֶת קֻבְלָנוֹת מָרוֹת

לֵאלֹהִים וֵאלֹהִים מַזְלִיג דְּמָעוֹת

כְּאוֹתוֹ יֶלֶד וְעוֹטֵף אֶת הָרֶיהָ

בְּהִינוּמָה שֶׁל כַּלָּה. אֲנִי הוֹלֵךְ לְאַתֵּר

אֶת הַבַּיִת בּוֹ גַּרְתִּי לְפָנִים בִּרְחוֹב

הַחַבָּשִים וְהַשִּׁיר שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי

מְלַוֵּנִי כְּצֵל כָּבֵד בַּגֶּשֶׁם

הָרוֹחֵץ אֶת הַגַּגּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם

בִּרְחוֹב הַמּוֹרִיָּה / אשר גל

יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל מְשַׂחֲקִים בְּחָמֵשׁ אֲבָנִים.

עֵת כְּנוֹס וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ

בָּרְחוֹב שֶׁלְּמַרְגְּלוֹת הַמּוֹרִיָּה.

לֹא יַחְלֹף זְמַן רַב.

יִצְחָק לְאַחַר הַמַּאֲכֶלֶת

יִשְׁמָעֵאל וְעָרְלָתוֹ הַמּוּסֶרֶת

יֵצְאוּ כִּגְבָרִים

שְׁלוּפֵי יָדַיִם.

זֶה בַּשֶּׁלַח

זֶה בַּסַּכִּין.

אִישׁ מַבִּיט בִּבְנוֹ / נתן יונתן (שירה: דני מסנג)

אִישׁ מַבִּיט בִּבְנוֹ

וְרוֹאֶה בְּעֵינוֹ אֶת מָה שֶׁהָיָה

וּמָה שֶׁהִנּוֹ וּמָה שֶׁיִּהְיֶה כְּשֶׁהוּא

עַצְמוֹ כְּבָר אֵינוֹ

וְכָל הַמַּרְאֵה הַזֶּה אֵיךְ כָּבָה

כְּמוֹ בְּמַכַּת-רַעַם

וּמִי יָמֹד אֶת יְגוֹנוֹ

אִם הוּא כְּשֹׁרֶשׁ עֵץ

אוֹ הוּא כַּאֲמִירוֹ

וְהַזִּכָּרוֹן יְעִירוֹ אֶל חֶלְקַת-יַעַר

אֲשֶׁר הוּא וְהַנַּעַר חָצוּ

בְּסִבְכֵי-אֳרָנֶיהָ

אוֹ אֶל אוֹתָהּ פְּאַת-שָׂדֶה שְׁכוּחָה

שֶׁהֵם הָיוּ אַחֲרוֹנֶיהָ

לְעֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה

בֶּאֱסֹף הַשֶּׁמֶשׁ מִן הָאֲדָמָה

שְׁאֵרִית קַרְנֶיהָ

וְאֵין צוֹעֵק וְאֵין עוֹנֶה

חֲרִישִׁית תֵּאָסֵף חֶלְקַת-הַשָּׂדֶה

אֶל יְגוֹנֶיהָ

וְרַק אָב וּבְנוֹ הוֹלְכִים

שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו

וְלֹא אֵשׁ וְלֹא עֵצִים

וְלֹא שֶׂה וְלֹא שׁוֹפָר

וְלֹא הָיְתָה עוֹד כָּאַהֲבָה הַהִיא

עַל עָפָר.