השירים מיועדים לשימוש הקהל במהלך פסטיבל באר שירה בלבד
אין להעתיק או להפיץ אותם בלי רשות מפורשת של המחברים
ערב מחווה למשורר ארז ביטון:
מכאובינו בלילה + מסתם הלב (שירה ולחן: ענבל ג'משיד וגלעד ואקנין)
מכאובינו בלילה / ארז ביטון
מַכְאוֹבֵינוּ
בָּאִים עָלֵינוּ בַּלַּיְלָה
בְּהֵחָבֵא,
בִּמְזִמָּה שְׁקֵטָה
כְּמוֹ מַיִם מְחַלְחֲלִים
בָּא עָלֵינוּ מַכְאוֹבֵנוּ
בַּלַּיְלָה
כְּשֶׁכֻּלָּם יְשֵׁנִים
אֲנַחְנוּ בְּנִים לֹא נִים
בֵּין עֵרוּת לְשֵׁנָה
אֲנַחְנוּ
הַשּׁוֹמְרִים הַנִּצְחִיִּים
הַזִּכָּרוֹן
פּוֹקֵד אוֹתָנוּ
כְּמוֹ חָבֵר רַע
רַק פַּעַם אַחַת
לִישֹׁן
שְׁנַת תִּינוֹקוֹת
עַד הַבֹּקֶר.
מסתם הלב / ארז ביטון
לָמָּה אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ
מַסְתֵּם הַלֵּב
לִהְיוֹת צַר יוֹתֵר וְיוֹתֵר
הֲרֵי לֹא תְּסַנֵּן
אֶת צַעַר הָעוֹלָם
לֹא תְּמַתֵּן אֶת הַכְּאֵב
הפסנתר / ארז ביטון (מקריאה: זיו טובול)
וְהִנֵּה כָּאן בַּבַּיִת הַזֶּה
פְּסַנְתֵּר עַל כָּל חֶדֶר
הִנֵּה כָּאן בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ
הַפְּסַנְתֵּר הָדוּר וְגֵא
וּמְצַפֶּה
וּבַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי כָּאן
עַל בְּהוֹנוֹת אֲנִי בָּא
אֶל הַפְּסַנְתֵּר
וּמֵרִים אֶת הַמִּכְסֶה
וּמַשְׁמִיעַ לִי צְלִיל אֶחָד
וְחוֹזֵר עַל בְּהוֹנוֹת
אֶל מִטָּתִי
וְהַפְּסַנְתֵּר
נַעֲשָׂה לִי סִכּוּי
פְּרוֹמוֹ לִבְשׂוֹרָה
תֵּבָה הַמְּפִיקָה רִגְשָׁה
בִּלְתִּי מְשֹׁעֶרֶת
הַצְּלִיל הָאֶחָד
הַפּוֹתֵחַ שְׁעָרָיו
הַמּוֹשֵׁךְ חוּטָיו
רְשָׁתוֹת רְשָׁתוֹת
הַצְּלִיל הָאֶחָד
שֶׁהוּא צַעַד רִאשׁוֹן
מְרַתֵּק בְּסַקְרָנוּת אֵין קֵץ
לַבָּאִים אַחֲרָיו לִשְׁלֵמוּת
וּמִכָּאן וְאֵילָךְ
כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַצְּלִיל הָאֶחָד
אֲנִי נִדְרָךְ לַבָּאוֹת
הַצְּלִיל הָאֶחָד הַהוּא
נַעֲשָׂה בִּי מוֹטוֹ
לְהַתְחָלוֹת גְּדוֹלוֹת
לְסוֹנָטוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת
בִּזְרִימָה גּוֹרֶפֶת
לְקוֹנְצֶ'רְטִים
שֶׁהִצִּיבוּ אֶת עַצְמָם
בָּעוֹלָם
בְּנֶחָמוֹת מְחַבְּקוֹת
מתוך: בית הפסנתרים, הקיבוץ המאוחד, 2015,
הנער העומד באמצע ירושלים / ארז ביטון (מקריא: בנימין עציון)
וְאִם הָאִישׁ הָעוֹמֵד בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם
הוּא נַעַר עִוֵּר לְמָשָׁל
בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְמָשָׁל
בְּפִנַּת קִינְג גּ'וֹרְג' יָפוֹ לְמָשָׁל
וְהוּא בֵּין שָׁאוֹן לְשָׁאוֹן
בֵּין הַשָּׁאוֹן שֶׁל הָעִיר
לְבֵין הַשָּׁאוֹן שֶׁבְּלִבּוֹ
וְהוּא מְחַכֶּה לַעֲבֹר אֶת הַכְּבִישׁ
וַאֲפִלּוּ מַקֵּל אֵין בְּיָדוֹ
לְאוֹתֵת
וְהִנֵּה יָבוֹא אִישׁ לְמָשָׁל
וְיֹאמַר לוֹ:
"יֶלֶד, לֵךְ הַבַּיְתָה יֶלֶד
לָמָּה לְךָ יֶלֶד..."
וְהוּא בְּשַׁלּוֹ
יַעֲמֹד וְיַמְתִּין
עַד לָרֶגַע הַנָּכוֹן
עַד לַשֶּׁקֶט הַמַּתְאִים
וְיַעֲבֹר,
וְיַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ
אֶל הַמִּפְעָלִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּלִבּוֹ.
מופקרים לראייתם השותקת / ארז ביטון (מקריאה: זיו טובול)
כַּאֲשֶׁר שִׂחַקְנוּ
בְּכַדּוּר סְמַרְטוּטִים
אוֹ בָּעַטְנוּ
בְּקֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים
בֶּחָצֵר הַקִּדְמִית
סָמוּךְ לְשַׁעַר הַיְצִיאָה
שָׁמַעְנוּ מִדֵּי פַּעַם
צְחוֹק כָּבוּשׁ
שֶׁל יְלָדִים מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר
יָדַעְנוּ
שֶׁיְּלָדִים מֵהַשְּׁכוּנָה
מְצִיצִים בָּנוּ
מִבַּעַד לְסוֹרְגֵי הַשְּׁעָרִים
וְהִרְגַּשְׁנוּ מֻפְקָרִים
לִרְאִיָּתָם הַשּׁוֹתֶקֶת
שֶׁל יְלָדִים
שֶׁלֹּא הִצִּיעוּ לְשַׂחֵק אִתָּנוּ
מֵעוֹלָם
מתוך: בית הפסנתרים, הקיבוץ המאוחד, 2015,
תפרים / ארז ביטון (מקריא: נריה אלישע)
לְאַחַר שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי תְּפָרִים תְּפָרִים
וְעָמְדוּ עָלַי חֲבֵרַי לְשֶׁעָבַר
מַבִּיטִים בִּי כְּמוֹ בִּתְצוּגָה סְתוּמָה
נָהַגְתִּי בָּהֶם בִּמְחִילָה גְּדוֹלָה
כִּי לֹא רָאוּ בִּי יוֹתֵר חָבֵר
לְמִשְׂחָקִים אוֹ לְדִבּוּרִים
נִסּוּ לַשָּׁוְא לַחְנֹף אֵלַי
וּלְתָאֵר אוֹתִי
כִּגְדוֹל הַמְּהִירִים בָּרֹבַע
וְהָיוּ מְהִירִים מִמֶּנִּי
וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי רַק
שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ מֵעַל פָּנַי
כִּי אֲנִי הַיָּחִיד הַמּוּזָר
וְהֵם הַמַּמְשִׁיכִים
לִקְפֹּץ וְלָרוּץ
וּלְטַפֵּס וְלִקְטֹף
וּלְקַלֵּל וּלְגַדֵּף בְּחִבָּה
וְאֵלַי לֹא פָּנוּ עוֹד
מתוך: תפרים, הקיבוץ המאוחד, 2022
את ואני בבית חינוך עיוורים / ארז ביטון (שירה: ענבל ג'משיד וגלעד ואקנין)
אַתְּ וַאֲנִי
אַתְּ כִּמְעַט נַעֲרָה
וַאֲנִי כִּמְעַט נַעַר
לוֹקְחִים לָנוּ חֶדֶר אֶחָד קָטָן
נִפְרָד מִכֻּלָּם
וְאוֹמְרִים זֶה לָזוֹ
אַתְּ תָּגֵנִּי עָלַי
אֲנִי אָגֵן עָלַיִךְ
וְגַם לִכְשֶׁנֵּצֵא עַל כָּרְחֵנוּ
מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה
נִהְיֶה יְחִידָה אַחַת בָּעוֹלָם
הָיִינוּ מַחְזִיקִים יָדַיִם
כָּל הַלַּיְלָה
דיברנו שירה / ארז ביטון (מקריא: בנימין עציון)
וְהָיִינוּ מְהַלְּכִים
בַּפּרוֹזְדוֹרִים
וּמְשַׁנְּנִים זֶה לָזֶה שִׁירָה
וְאֶחָד מְצַטֵּט
"לִהְיֹות אוֹ לֹא לִהְיוֹת?"
וְכֻלָּם עוֹנִים מֵהַחֲדָרִים
"לִהיוֹת!"
"לִהְיוֹת!"
וְשׁוֹאֲלִים:
"מִי דִּבֵּר בִּשְׁאֵלַת הַיֹּפִי?"
וְעוֹנִים:
"תּוֹמָס אַקְוִינָס!"
וְנַעֲרָה אַחַת רוֹאָה
שֶׁהָיְתָה בָּאָה
בְּשַׁבָּתוֹת לְהַקְהִיל אוֹתָנוּ
לִפְתֹּחַ לָנוּ שְׁעָרִים
לְמִשְׁתָּאוֹת אַפְּלָטוֹן
וְהוֹתִירָה בָּנוּ תָּמִיד
גַּעְגּוּעִים חֲקוּקִים
לְמִשְׁתָּאוֹת קוֹלָהּ
וְהָיִינוּ מְדַבְּרִים בְּ"הַר הַקְּסָמִים"
וְאֶחָד אוֹמֵר:
"אֲנִי סֶטֶמְבְּרִינִי
אֲהַלֵּךְ לִי בּוֹטֵחַ בָּעוֹלָם"
וְהָאַחֵר אוֹמֵר:
"אֲנִי קַסְטוֹרְפּ
בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ
וּמָצָאתִי מַפְתְּחוֹת
לִשְׁאֵלוֹת הַזְּמַן הַחוֹלֵף"
וְיוֹאָכִים בֶּן דּוֹדוֹ אוֹמֵר:
"וַאֲנִי מָצָאתִי
אֶת פֵּשֶׁר הַקּוֹלוֹת הָעֲצוּרִים
בַּמַּכְשִׁיר הַקָּרוּי פָּטֵפוֹן
שֶׁהוּא פִּסַּת פְּלַסְטִיק מִתְרוֹנֶנֶת"
וְכָךְ הָיִינוּ עוֹשִׂים עַצְמֵנוּ
לְמֵעֵין מְשׁוֹרְרִים וְסוֹפְרִים
וְּמְתַכְנְנִים עֲתִידוֹת
אֶל תוֹךְ הַשׁוּרוֹת
שֶׁאֵין בּלְתָּן לְיֹפִי
וְהָיִינוּ צוֹעֲדֲים הָלוֹךְ וָשוֹב
וּמְדַמִּים לָנוּ
לִהְיוֹת
אוֹדִיסֵאוּס וְאוֹרְפֵיאוּס
וְלֹא שִׁעַרְנוּ אֶת הַמְּחִיר:
לְהִשָׂרֵף
לְהִשָׂרֵף חַיִּים
וְהָיִינוּ מַכְרִיזִים
"כָּאן אִיתָקָה
כָּאן אִיתָקָה"
וְכָל הַבַּיִת נַעֲשָׂה מִשְׁכָּן
לְמִלְחֲמוֹת הָאֵלִים
וְכָל הַפּרוֹזְדוֹרִים
דֶּרֶךְ אַחַת גְּדוֹלָה
אֶל אִיתָקָה
מתוך: בית הפסנתרים, הקיבוץ המאוחד, 2015
אני אוהב את הילד הזה / ארז ביטון (מקריא: נריה אלישע)
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה
יָחֵף, מְלֻכְלָךְ,
בְּכַוָּנָה מוֹעֵךְ אֶת הָעֲקֵבִים בַּנַּעַל
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קַל לְהַשִּׁיל אוֹתָן מִן הָרֶגֶל
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה
פְּעוּר הָעֵינַיִם מַקְשִׁיב לְכָל עֵבֶר
מְהַלֵּךְ לוֹ לְבַדּוֹ בְּסִמְטָאוֹת לוּד
שֶׁל רֵאשִׁית שְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים
כְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר
לְבַד מִמָּה שֶׁהוּא רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ
הוּא מְהַלֵּךְ בְּעִצּוּם הָאוֹר
חָפְשִׁי מִלִּמּוּדִים
וְהוּא יוֹדֵעַ
שֶׁכַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל
יִהְיֶה עָלָיו לְהוֹשִׁיט יָד
וּלְקַבֵּל מַכּוֹת סַרְגֵּל עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
וּבֵינָתַיִם הוּא נִמְשָׁךְ
אַחַר שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה
שֶׁל גְּרוּטָאוֹת
יִקַּח קֶרֶשׁ וְעוֹד קֶרֶשׁ
וְיַצְמִיד קוּגֵלָגֵר
שֶׁמָּצָא בְּהַפְתָּעָה גְּדוֹלָה בֵּין הַשִּׂיחִים
וְיַתְקִין כִּידוֹן וְיִקְרָא לָזֶה קוֹרְקִינֵט
וְיַפְלִיג עַל רֶגֶל אַחַת בַּקֶּרֶשׁ
וְרֶגֶל אַחַת בַּכְּבִישׁ
וְיִסַּע לְמֶרְחַקִּים בִּלְתִּי צְפוּיִים
בְּסִמְטָאוֹת בִּלְתִּי מֻכָּרוֹת
וְיַעֲשֶׂה מִשְׂחָקִים עִם הַשֶּׁמֶשׁ
הַהוֹלֶכֶת וְנֶעֱלֶמֶת לְאִטָּהּ
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה
כֻּלּוֹ חַיִּים
וְהַזְּמַן נִמְדָּד רַק בַּהֶבְדֵּל
שֶׁבֵּין הַיּוֹם לַלַּיְלָה וְאֵין בִּלְתּוֹ
אֲפִלּוּ הָרָעָב
לֹא קוֹבֵעַ לוֹ זְמַנִּים
עַד שֶׁהוּא חוֹזֵר
אֶל הַבַּיִת
שֶׁלֹּא יִכְעֲסוּ עָלָיו יֶתֶר עַל הַמִּדָּה
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיֶּלֶד הַהוּא
וְהוּא בִּי וְהוּא אֲנִי
הַיֶּלֶד הַזֶּה
מתוך: תפרים, הקיבוץ המאוחד, 2022
בין המילים (על פי: אני שר באגן הים התיכון של יוסף עוזר) (שירה: ענבל ג'משיד וגלעד ואקנין)
אני שר באגן הים התיכון / יוסף עוזר
אֲנִי שָׁר בּאגַן הַיַם הַתִּיכוֹן
לִלְבָנוֹן, שֶׁחִירם מֶלֶךְ צוֹר לוֹחֵשׁ לְאוזְנָהּ
אגדָה עֲתִיקָה עַל ארָזִים וּמִקְדָשׁ יְהוּדִי.
לְבַּגְדָד אֲנִי שָׁר, מִמֶּנָה בָּאוּ הוֹרי, שֶׁהוֹרִישׁוּ לִי תְּמוּנוֹת מַצְהִיבוֹת
מִשְׁכוּנַת אַ' שׁוֹרְגָ'ה, מִבֵּית חֲאנוּני.
כִּי סָבָתִי סָלִימָה הַקְבוּרָה שָׁם וְסָבִי וְסָבֵי סָבוֹתָי.
לְדמֶשֶׂק הַמְּזמֶרֶת אֵלי בְּשִׁיר הַשִּׁירִים כְּצואר שֶׁל אִשָּׁה
לְעמוֹן שֶׁבְּקו האופק, שֶׁמִמֶנָּה והלאָה השֶׁמֶשׁ
לִירוּשָׁלָיִם בָּהּ נוֹלדְתִי, בָּהּ אכְתוֹב אֶת הַמִּילָה הָאחרוֹנָה
לבן מַיְמוֹן, שֶׁכתב יַהֲדוּת בְּערבִית משובּחת
לָאִידִישׁ וּלדוֹבְריה, אלה הַמבַקְשִׁים לִמְחוֹץ אֶת זִכְרוֹנוֹת הַמִּזְרח.
אֲנִי שָׁר לגלִים הַכְּחולים הַמּאושָׁרִים שֶׁל בֵּיירוּת
נְסוֹגִים וְשׁוֹטְפִים כְּכָל יָם, כְּכָל חוֹף
לְגַרְגְרֵי הַחוֹל שֶׁשׁוֹכְבִים וְנִזְרָעִים מיִם שֶׁל רֶחֶם-רחמָתַיִים-יָם,
לרֶחֶם שֶׁנִכְנעת וְזֶהוּ נִצְחוֹנָהּ, כִּי רַק הַכְּנוּעָה תַצְמִיח .
וְאֲנִי מבִּיט בּעיניים הַשְׁקֵדִיוֹת שֶׁל הַיְּלָדִים.
בַּותִיק שֶׁבְּאזְרחֵי אגן הַים הַתִּיכוֹן - הַזיִת, שֶׁרָאָה אִימְפֶּרְיוֹת
וְקֵיסָרִים סָכוּ בּוֹ אֶת עורם וְהאִירוּ יָמִים חֲשׁוּכִים
אךְ עֲשׂוּ מִמֶנּוֹ קַת לְרוֹבֶה, וְאַיִל לְנַגֵּחַ חוֹמָה
אֲנִי שָׁר לָאוֹר הַמִּזְרחִי שֶׁל הזית - לעלה הַיָּרֹק שֶׁבְּפִי הַיּוֹנָה
אֲנִי לאלכסנדריה שָׁר, בָּהּ הֵנִיפוּ סוּדָר
כְּדֵי שֶׁאַלְפֵי מִתְפַּלְלִים יְהוּדִים מִזְרחִים יֵדְעוּ מָתַי לוֹמר
אֶת הַמִּילָה ההִיא - אָמֶן,
שֶׁמעַנֶגֶת אֶת אֱלוֹהֵי הַיְּהוּדִים וְהַיִּשְׁמעאלִים, עדיין
אֲנִי שֶׁאֵיננִי רוֹאֶה סוּדָרִים מונָפִים
אלָא דְּגָלִים שְׂרוּפִים בָּאֵשׁ בְּמסָכֵי הַטֶלֶבִיזְיָה
וְאֶת הַגֶּשֶׁר הַשָּרוּף שֶׁבֵּין הַמִּילָה סָאלָאם וְהַמִּלָה שָׁלוֹם
בֵּין הַמִּלָה קַ'לְבּ וְהַמִּלָה לֵב
בֵּין הַמִּלָה חוּבּ וְהַמִּלָה אֲהָבָה
בֵּין הַמִּלָה אוּרְשָׁלִים וְהַמִּלָה יְרוּשָׁלָיִם
בֵּין הַמִּלָה מַיְ וְהַמִּלָה מַיִם
בֵּין הַמִּלָה עִבְרִי וְהַמִּלָה עֲרָבִי
בֵּין הַמִּלָה ווַ'אחֶד וְהַמִּלָה אֶחָד
בֵּין הַמִּלָה אֲללָה וְהַמִּלָה אֱלֹהִים
הקראת שירים ארז ביטון
ולא היה אליהו / ארז ביטון
בִּ-19 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1951
בִּרְחוֹב כ"ט בְּלוּד בֶּחָצֵר
יֶלֶד עָלָה בְּעָשָׁן
וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיִּתְפֹּס בְּבִגְדּוֹ
וְנָפַל
וְזֶה הָיִיתִי אֲנִי
וְלֹא הָיָה אֵלִיָּהוּ
לִתְפֹּס בְּבִגְדִּי
וּבֶחָצֵר
יֶלֶד עִסַּת בָּשָׂר
מתוך: תפרים, הקיבוץ המאוחד, 2022
הדרך / ארז ביטון
לֹא עָקְדוּ אוֹתִי
וְלֹא הָיִיתִי יִצְחָק
אֶל מוּל הַמַּאֲכֶלֶת
וְלֹא הָיָה לִי אַיִל בַּסְּבַךְ
כִּי יוֹם יוֹם נִצְרְבָה בִּי הַדֶּרֶךְ
אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה
כִּי יוֹם יוֹם מַתִּי
וְיוֹם יוֹם קַמְתִּי לִתְחִיָּה
בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה לְעֶרֶךְ
נָשָׂאתִי עֲווֹן אָבוֹת וְאִמָּהוֹת
הָיִיתִי כַּפָּרַתְכֶם
אֲנִי כַּפָּרַתְכֶם
מתוך: תפרים, הקיבוץ המאוחד, 2022
מכירת יוסף / ארז ביטון
לָמָּה אֲנִי נִסְעָר בִּמְיֻחָד
כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעַ לְפָרָשַׁת מְכִירַת יוֹסֵף
הֲרֵי אַחַי לֹא זָרְקוּ אוֹתִי לַבּוֹר
הַבּוֹר נִפְעַר מֵעַצְמוֹ
וְהֵם גַּם לֹא מָכְרוּ אוֹתִי
לַיִּשְׁמְעֵאלִים
נֶעֱלַמְתִּי פִּתְאוֹם וְאֵינֶנִּי
וְלֹא הוֹסִיפוּ לַהֲגוֹת בִּי
לָמָּה אֲנִי נִסְעָר כָּל כָּךְ
מִפָּרָשַׁת יוֹסֵף וְאֶחָיו
נָכוֹן נִזְקְקוּ לְצֵידָה
לִשְׁבֹּר בַּר
וְלֹא הָיְתָה מִצְרַיִם
נָכוֹן שֶׁקָּנִיתִי לָהֶם מַכֹּלֶת
וְגַם קִצְבָּה חָדְשִׁית הֶעֱנַקְתִּי לָהֶם
וַאֲנִי רַק בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה
וְלֹא הָיָה פַּרְעֹה
אַךְ הָיְתָה גָּלוּת
מִסְדְּרוֹנוֹת אֲרֻכִּים
כְּמֵעֵין בֵּית כֶּלֶא
וּבְדִידוּת וְעוֹד בְּדִידוּת
וְאַחַי לֹא רָעִים הָיוּ
וְלֹא בְּזָדוֹן חָשְׁבוּ אוֹתִי לְמֵת
וְנָתְנוּ לִי לִחְיוֹת עַל סַף הַבּוֹר
וּבְגָלוּתִי
לֹא הָיוּ לִי פּוֹטִיפַר
וְשָׂרֵי אוֹפִים וּמַשְׁקִים
הָלוֹךְ וָשׁוֹב בַּבַּיִת הַהוּא
כְּמוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים
וְלֹא הָיָה לִי פַּרְעֹה
לְמַנּוֹתִי אָדוֹן עַל הָאָרֶץ
וּמִתּוֹכִי עָרִיתִי מָזוֹן
לְפַרְנֵס אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי
וְאֶת אַחַי
אֲנִי נִסְעָר שׁוּב
לִקְרֹא אֶת פָּרָשַׁת יוֹסֵף
הוּא יָצָא מִן הַבּוֹר
אֲבָל אֲנִי עַל סַף הַבּוֹר
כָּל הַיָּמִים
מתוך: תפרים, הקיבוץ המאוחד, 2022
אני אוהב את הילד הזה / ארז ביטון
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה
יָחֵף, מְלֻכְלָךְ,
בְּכַוָּנָה מוֹעֵךְ אֶת הָעֲקֵבִים בַּנַּעַל
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קַל לְהַשִּׁיל אוֹתָן מִן הָרֶגֶל
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה
פְּעוּר הָעֵינַיִם מַקְשִׁיב לְכָל עֵבֶר
מְהַלֵּךְ לוֹ לְבַדּוֹ בְּסִמְטָאוֹת לוּד
שֶׁל רֵאשִׁית שְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים
כְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר
לְבַד מִמָּה שֶׁהוּא רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ
הוּא מְהַלֵּךְ בְּעִצּוּם הָאוֹר
חָפְשִׁי מִלִּמּוּדִים
וְהוּא יוֹדֵעַ
שֶׁכַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל
יִהְיֶה עָלָיו לְהוֹשִׁיט יָד
וּלְקַבֵּל מַכּוֹת סַרְגֵּל עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
וּבֵינָתַיִם הוּא נִמְשָׁךְ
אַחַר שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה
שֶׁל גְּרוּטָאוֹת
יִקַּח קֶרֶשׁ וְעוֹד קֶרֶשׁ
וְיַצְמִיד קוּגֵלָגֵר
שֶׁמָּצָא בְּהַפְתָּעָה גְּדוֹלָה בֵּין הַשִּׂיחִים
וְיַתְקִין כִּידוֹן וְיִקְרָא לָזֶה קוֹרְקִינֵט
וְיַפְלִיג עַל רֶגֶל אַחַת בַּקֶּרֶשׁ
וְרֶגֶל אַחַת בַּכְּבִישׁ
וְיִסַּע לְמֶרְחַקִּים בִּלְתִּי צְפוּיִים
בְּסִמְטָאוֹת בִּלְתִּי מֻכָּרוֹת
וְיַעֲשֶׂה מִשְׂחָקִים עִם הַשֶּׁמֶשׁ
הַהוֹלֶכֶת וְנֶעֱלֶמֶת לְאִטָּהּ
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה
כֻּלּוֹ חַיִּים
וְהַזְּמַן נִמְדָּד רַק בַּהֶבְדֵּל
שֶׁבֵּין הַיּוֹם לַלַּיְלָה וְאֵין בִּלְתּוֹ
אֲפִלּוּ הָרָעָב
לֹא קוֹבֵעַ לוֹ זְמַנִּים
עַד שֶׁהוּא חוֹזֵר
אֶל הַבַּיִת
שֶׁלֹּא יִכְעֲסוּ עָלָיו יֶתֶר עַל הַמִּדָּה
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַיֶּלֶד הַהוּא
וְהוּא בִּי וְהוּא אֲנִי
הַיֶּלֶד הַזֶּה
מתוך: תפרים, הקיבוץ המאוחד, 2022
לאמי לא חיו לה הילדים / ארז ביטון
לְאִמִּי
לֹא חָיוּ לָהּ הַיְלָדִים
לְאִמִּי
הָרִאשׁוֹן
לֹא חַי לָהּ הָרִאשׁוֹן
שֶׁקָּרְאוּ לוֹ דָּוִד
עַל שֵׁם אָבִיהָ
הַשֵּׁנִי
לֹא חַי לָהּ הַשֵּׁנִי
שֶׁקָּרְאוּ לוֹ מֵאִיר
עַל שֵׁם רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס
וְלֹא הָיָה לוֹ נֵס לִחְיוֹת.
הַשְּׁלִישִׁי
חַי לָהּ הַשְּׁלִישִׁי
שֶׁקָּרְאוּ לוֹ יְעִישׁ
שֶׁזֶּה חַיִּים
וְזֶה הָיִיתִי אֲנִי
וְחָיִיתִי לָהּ
אֲבָל אֵיזֶה חַיִּים
חָיִיתִי לָךְ
אִמִּי
מתוך: תמביסרת ציפור מרוקאית, הקיבוץ המאוחד,2009
חתונה מרוקאית / ארז ביטון
מִי שֶׁלֹּא רָאָה חֲתֻנָּה מָרוֹקָאִית מִיָּמָיו
שָׁמַעְנו שָׁמַעְנוּ
בְּרוּכוֹת קְמוּרוֹת יָדַיִךְ בְּתֻפֵּי הַטַּמְטַם
שָׂרָה בַּת דּוֹדוֹ
מִקְּצֵה הַכְּפָר וְעַד קְצֵה הַכְּפָר
עַרְבִים וִיהוּדִים נָבוֹא.
רָאִינוּ רָאִינוּ
אֶת חֶבְיוֹנִיּוֹת הָעָרָק
אֶת שַׁרְשְׁרוֹת הַיּוֹנִים הַצְּלוּיוֹת
אֶת מִרְבְּצֵי הַתְּמָרִים בְּשִׁבְעָה מִינִים בְּפֶתַח הַבַּיִת
אֶת כַּדֵּי הַזֵּיתִים הַגֵּאִים
בְּרוּכוֹת קְמוּרוֹת יָדַיִךְ בְּתֻפֵּי הַטַּמְטַם,
שָׂרָה בַּת דּוֹדוֹ
עַרְבִים וִיהוּדִים נָבוֹא
לִבֵּנוּ מִתְרַחֵב לְאַט וְנַפְשֵׁנוּ שְׂמֵחָה
אַיִּמָה
עֶשֶׂר צִפּוֹרִים רוֹצוֹת לְהִנָּתֵק מִקִּבֹּרֶת חָזִי
יַקִּיר יַקִּיר נַפְשִׁי
כְּמוֹ תָּמָר מִסּוּג בֻּסְקְרִי
שֶׁהוּא הַסּוּג הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר
שִׂפְתוֹתַיִךְ שְׁנֵי תְּמָרִים
מִסּוּג בֻּסְקְרִי שֶׁהוּא הַסּוּג הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר.
עוֹד יֹאמְרוּ: מֵאָז חֲתֻנָּתֵךְ לֹא הָיְתָה חֲתֻנָּה כַּחֲתֻנָּתֵךְ
מתוך: תמביסרת ציפור מרוקאית, הקיבוץ המאוחד,2009
שיר זוהרה אלפסִיָּה / ארז ביטון
זָהֳרָה אַלְפַסִיָּה
זַמֶּרֶת הֶחָצֵר אֵצֶל מֻחַמַּד הַחֲמִישִׁי בְּרַבַּת שֶׁבְּמָרוֹק
אוֹמְרִים עָלֶיהָ שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁרָה
לָחֲמוּ חַיָּלִים בְּסַכִּינִים
לְפַלֵּס דֶּרֶךְ בֶּהָמוֹן
לְהַגִּיעַ אֶל שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ
לְנַשֵּׁק אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ
לָשִׂים כֶּסֶף רִיאָל לְאוֹת תּוֹדָה
זָהֳרָה אַלְפַסִיָּה,
הַיּוֹם, נִתָּן לִמְצֹא אוֹתָהּ
בְּאַשְׁקְלוֹן, בְּעַתִּיקוֹת ג'
לְיַד לִשְׁכַּת הַסַּעַד
רֵיחַ שְׁיָרִים שֶׁל קֻפְסוֹת סַרְדִּינִים
עַל שֻׁלְחָן מִתְנוֹדֵד בֶּן שָׁלוֹשׁ רַגְלַיִם
שְׁטִיחֵי מֶלֶךְ מַרְהִיבִים מְרֻבָּבִים עַל מִטַּת סוֹכְנוּת
וְהִיא בַּחֲלוּק בֹּקֶר בָּהוּי
שָׁעוֹת בַּמַרְאָה
בְּצִבְעֵי אִפּוּר זוֹלִים
וּכְשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת:
מֻחַמַּד הַחֲמִישִׁי אִישׁוֹן עֵינֵינוּ
אֵינְךָ מֵבִין בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן
לְזָהֳרָה אַלְפַסִיָּה קוֹל צָרוּד
לֵב צָלוּל וְעֵינַיִם שְׂבֵעוֹת אַהֲבָה
זָהֳרָה אַלְפַסִיָּה
מתוך: תמביסרת ציפור מרוקאית, הקיבוץ המאוחד,2009
דיקונסטרוקציוניזציה / סמי שלום שטרית (שירה: ענבל ג'משיד וגלעד ואקנין)
הַקִּבּוּץ מִתְפָּרֵד לִמְּקֻבָּצָיו.
המִּיזּוּג מִתְפּוֹרֵר לִמְמּוּזָגָיו.
הַכּוּר מִתְפּוֹצֵץ לְמֻתָכָיו.
הַכֹּל מִתְפָּרֵק
וְהַחֲלָקִים
יָפִים
יוֹתֵר
מִן
הַ
שָּׁ
לֵ
ם.