השירים מיועדים לשימוש הקהל במהלך פסטיבל באר שירה בלבד
אין להעתיק או להפיץ אותם בלי רשות מפורשת של המחברים
דיוקן עצמי / טל שמור (מקריא: שמעון רוזנברג)
בַּפְּעָמִים שֶׁהַדִּבּוּר הַצָּפוּף שֶׁלָּךְ נִגְלֶה אֵלַי שׁוּב
לֹא מַדְבִּיק אֶת קֶצֶב הַמַּחְשָׁבוֹת
אֲנִי עוֹקֵב בְּסַקְרָנוּת אַחַר
הַמִּלִּים הַמַּתְקִיפוֹת זוֹ אֶת זוֹ
כְּמוֹ בְּמַחֲלָה אוֹטוֹאִימוּנִית
מִתְרַחֲקוֹת
מְאִיצוֹת
מִתְרַחֲקוֹת
וְשׁוּב
עוֹלוֹת אַחַתעַלהַשְּׁנִיָּה
נִלְחָמוֹתעַלמָקוֹם
שֶׁצֶפְקֶצֶפ
רוֹגֵשׁמִתְרַגֵּשׁ
שֶׁל נְטִיפֵי רֹק גְּמִישִׁים
נוֹרִים מִלָּשׁוֹן מִשְׁתַּרְבֶּבֶת
אֶל מוּל פֶּה פָּעוּר
אֲנִי מִתְרַחֵק מִתְּאוּנָה
כְּמוֹ מֵאֵשׁ
מֵבִין אֶת הַשִּׁרְבּוּב
אֶת הָרֶצֶף הַמָּהִיר
יוֹדֵעַ לְהַפְרִיד מִלִּים וַהֲבָרוֹת
מַכִּיר אוֹתוֹ בְּעַצְמֵךְ
וּבִי
אַתְּ מְבִינָה, אִמָּא, זֶה הַכֹּל תּוֹרַשְׁתִּי.
מחיקה (מול ארון הספרים) / שמעון רוזנברג (מקריא: טל שמור)
אֲנִי מוֹחֵק כְּתָמִים
וְהֵם דְּבֵקִים בִּי,
וְכַמָּה שֶׁלֹּא אֲיַשֵּׁר קְפָלִים
הֵם נִשְׁאָרִים עַל מוֹשָׁבָם
חוֹרְטִים סִימָנִים בִּנְיָר זָקֵן.
אִם אֲחַפֵּשׂ בָּהֶם מַרְאֵי מְקוֹמוֹת
הֵם יַחְתְּמוּ פֶּה וְיִגְרְסוּ חֲנִיכַיִם.
אָבִי מֵבִיא מִפּוֹלִין חֲמֵשׁ מְאוֹת סְפָרִים
חֲתוּמִים בְּאַרְגְּזֵי עֵץ
וּשְׁנֵי זוּגוֹת אוֹפַנַּיִם.
וְהַצְּרִיף קָטָן מִלְּהָכִיל
וְהֶחָצֵר אֵינָה עוֹמֶדֶת בְּפֶרֶץ רוּחַ.
יוֹם יוֹם עוֹלִים לְרַגְלָיו
עוֹלִים חֲדָשִׁים פּוֹלָנִים
לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ
וְלִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹם סְפָרָיו
אָבִי מַצִּיל חֲמִשִּׁים
הַיֶּתֶר בְּלָעָם חוֹל.
שָׁלוֹם אָשׁ נוֹתָר כְּפֵרוּר אַחֲרֵי הַגַּפְרוּר
כְּתָבֵי שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כַּמְשׁוּ
וַאֲנִי נִלְחָם בַּשָּׁנִים
הַנּוֹגְסוֹת בְּגוּף נְיָר.
התפרסם בכתב העת מאזניים, 2018
רִשְׁמֵי בִּקּוּר בְּמוּזֵאוֹן, בְּאֶרֶץ דִּמְיוֹנִית רְחוֹקָה / שמעון רוזנברג (מקריאה: נעמי צורף)
בְּדִיּוּק כָּכָה זֶה יִקְרֶה
בְּמִין פָּץ קָטָן.
בַּהַתְחָלָה זֶה יִהְיֶה לֹא מֻרְגָּשׁ
כְּמוֹ נְתִיקָה שֶׁל מַסְמֵר מֵהַקִּיר
עִם גּוּשׁ טִיחַ מִתְפּוֹרֵר
הַתְּמוּנָה, יָפָה וּשְׁלֵמָה, תִּפֹּל
בְּלִי לְהָבִין
לֹא נַסְפִּיק לִלְכֹּד אֶת תְּנוּעָתָהּ בְּיָדֵנוּ
הַמְּפַגֶּרֶת אַחֲרֵי הָעַיִן הָעֲצֵלָה
רִאשׁוֹנָה הַמִּסְגֶּרֶת תִּגְנַח פְּצוּעָה
הַזְּכוּכִית תִּתְנַפֵּץ עַל הַרִצְפָּה
בַּד הַצִּיּוּר יִקָּרַע
וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִתְפֹּר
(דִּמְיַנַתְּ פַּעַם צִיּוּר כָּזֶה?)
כָּכָה, בְּדִיּוּק, יִפָּעֵר פֶּה מֻפְתָּע:
מֵאַיִן זֶה בָּא?
הַכֹּל הָיָה בְּסֵדֶר!
נִצרה / נעמי צורף (מקריא: שמעון רוזנברג)
אֲנִי פִּגּוּעַ הִתְאַבְּדוּת מְהַלֵּךְ,
כֵּיצַד אֵינְךָ רוֹאֶה?
הַיָּדַיִם הַמַּזִּיעוֹת, הַדְּמָעוֹת בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,
הַשָּׁעוֹן שֶׁמְּתַקְתֵּק לִי בָּרֹאשׁ -
כָּל אוֹטוֹבּוּס סְבִיבִי בְּסַכָּנָה,
כָּל חֲנוּת, כָּל אִישׁ, כָּל יֶלֶד.
עוֹד לֹא הֶחְלַטְתִּי מָתַי לִשְׁלֹף אֶת הַנִּצְרָה,
עוֹד לֹא הֶחְלַטְתִּי מָתַי לִשְׁלֹף אוֹתָהּ.
כְּשֶׁאֶשְׁלֹף אוֹתָהּ אַף אֶחָד כְּבָר לֹא יוּכַל לִבְרֹחַ.
אֶת יָדְךָ אֹחַז בְּחָזְקָה, אֲהוּבִי,
גַּם אַתָּה כְּבָר לֹא תּוּכַל לִבְרֹחַ מִמֶּנִּי.
מתוך: מים של אחרים, ספרי עתון 77, 2022
רמי על גלגל ענק / טל שמור (מקריאה: נעמי צורף)
רָמִי עַל גַּלְגַּל עֲנָק
פּוֹחֵד לִהְיוֹת לְמַעְלָה
פּוֹחֵד לִהְיוֹת לְמַטָּה
הַגַּלְגַּל מִסְתּוֹבֵב
בֵּין הַמַּזָּלוֹת
שֶׁאֵין לוֹ
שֶׁאֵין לוֹ
ל רְָמיִ
אַפֶחָד לֹא הֵכִין אוֹתוֹ
לגַּבְהִָים
לַתְּהוֹם
לצַַּמֶּרֶת
לתַַּחתְִּית
לַמַּחְשָׁבוֹת הַמִּתְחַלְּפוֹת
לָרֹאשׁ הַמִּסְתַּחְרֵר
בְּלִי הַפְסָקָה
וְאִי אֶפְשָׁר לָרֶדֶת
דווקא / נעמי צורף (מקריא: טל שמור)
מִכָּל הַדְּבָרִים דַּוְקָא זֶה,
דַּוְקָא הַדָּבָר הָאֶחָד הַזֶּה גָּרַם לִי לִבְכּוֹת,
הַדָּבָר הַפָּעוּט הַזֶּה, חֲסַר הַחֲשִׁיבוּת הַזֶּה,
מִכָּל הַדְּבָרִים כֻּלָּם.
הַלֵּב הוּא חַיָּה מְשֻׁנָּה,
אִשָּׁה יְכוֹלָה לָשׁוּב מֵהַמִּלְחָמָה
מְדַמֶּמֶת, שְׂרוּטָה, וַעֲדַיִן מַשֶּׁהוּ חַי בָּהּ,
מַשֶּׁהוּ אַמִּיץ וְלֹא נִשְׁבָּר בָּהּ.
יוֹם אֶחָד לִרְאוֹת פַּרְפַּר –
לִבְכּוֹת.
מתוך: מים של אחרים, ספרי עתון 77, 2022
ובימים כאלו / טל שמור
וּבְיָמִים כָּאֵלּוּ
הַגַּעְגּוּעַ אֵלַיִךְ
תּוֹקֵף אוֹתִי
גַּלִּימְגַּלִּים
יֵשׁ פַּסְקוֹל מַקְבִּיל
הֲוָיהָ
צוּרָה חַסְרַת שֵׁם
הַלְּוַאי וְיָדַעְתִּי
אֲנִי לוֹחֵשׁ
בְּלֵילוֹת סְתָו
רוּחַ קְרִירָה
פּוֹגֶשֶׁת בִּי בְּרִפְרוּף
אִם רַק הָיִיתִי יוֹדֵעַ
אִם רַק הָיִיתִי יוֹדֵעַ
לְנַחֵשׁ אֶת פֵּשֶׁר
הַדִּבּוּר
הַלּחַשַׁ
שֶׁלֹּא יוּכַל
לֹא יוּכַל
לֹא יוּכַל
הוּא לֹא יוּכַל, אִמָּא.
הַחַיִּים הָאֵלֶּה / שמעון רוזנברג
אֵינָם שׁוּרַת גְּבִיעִים
שֶׁעַל הָאָרוֹן בַּחֲדַר הַמְּלָאכָה
לְיַד גּוּפֵי טִיסָנִים מוּכָנִים וַחֲצִי גְּמוּרִים
שֶׁכְּבָר לֹא יִזְכּוּ לְהַמְרִיא
אַף לֹא הֶחָזֶה הַמֻּנְשָׁם בִּמְנוֹעִים זְעִירִים
שֶׁרַק יַד אֱלֹהִים כְּשֶׁלְּךָ יְכוֹלָה הָיְתָה לְיַצֵּר
אֲבָל לֹא אֱלֹהִים לֹא אֱלֹהִים
לְבֶטַח לֹא הוּא
נָבוֹן מַסְפִּיק כְּדֵי שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר
אֶת הַגּוּף הַפָּרִיךְ כְּעֵץ בַּלְזָה
שֶׁטֶּרֶם צֻפָּה כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ אֶת יָמָיו
יוֹתֵר מִבּוֹרְאוֹ שֶׁ
לאחי אליעזר רוזנברג ז"ל
צְעָקָה בַּרְחוֹב / שמעון רוזנברג
בֶּנְצִי
בֶּנְצִ
צָעֲקָ בָּרְחוֹב
אִשָּׁה קְטַנָּה
וּשְׁתֵי זְרוֹעוֹ-תְ
וְיֶלֶד רוֹעֵד וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת
נִצְמַד לְרֶגֶל גְּדוֹלָה
בַּחֹם וּבַקֹּר
כָּדוּר עָגֹל נָחַת בַּשְּׂדֵרָה
עֲגִילִים הִתְרוֹצְצוּ בַּדֶּשֶׁא
וַעֲגָלִים גָּאוּ
וְהֶגֶה
עֵינָיִם גְּדוֹלוֹת פָּנוּ לְאָחוֹר
אֶל אִשָׁה קְטַנָּה
וְרֶגֶל
רֶטֶט אַפָּהּ בְּאָבָק
הַשְּׂרֵפָה
בּוֹעֶרֶת בָּחָזֶה
וּבֶנְצִי לֹ פֹּה,
בֶּנְלֹא
מְשַׂחֵק
רוּץ בֶּנְצִי
רוּץ אֶל אִשָּׁה קְטַנָּה
וְעַל הָרַגְלָיִם
אַךְ
בֶּנְצִי לֹא רָץ
בֶּנְצִי פָּרַח
כְּבָלוֹן
בֶּנְצִי פֶּרַח מְחֻנָּךְ
בְּעָצִיץ
בְּכַדּוּר מִשְׂחָק שֶׁחָלַף עַל פָּנָי
וְעָצַר בַּשְּׂדֵרָה
שֶׁבַּכְּבִישׁ.
בלי הכנה / נעמי צורף
וְאָז הַחֲרָדָה נִגְמֶרֶת
בְּרֶגַע אֶחָד בְּלִי הֲכָנָה
צְבָעִים מַבְהִיקִים
צִפּוֹרִים מְצַיְּצוֹת
כָּל הַשְּׁחוֹר שֶׁהִכַּרְתְּ אֵינֶנּוּ
הַמִּפְלָצוֹת חָזְרוּ לָאֲרוֹנוֹת
בּוֹדֵדָה וְרֵיקָה אַתְּ נִכְנֶסֶת לַמִּטָּה
מתוך: מים של אחרים, ספרי עתון 77, 2022
רִיק / נעמי צורף
וְכַמָּה שֶׁלֹּא הִתַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי לֹא הִצְלַחְתִּי לִישֹׁן,
עֵינַי נֶעֶצְמוּ וְהָאֲדָמָה לֹא חָדְלָה לִרְעֹד,
וּכְשֶׁהַגֶּבֶר שֶׁאָהַבְתִּי אָחַז בְּיָדִי זֶה כְּבָר הָיָה מְאֻחָר,
גּוּפִי לֹא יָכוֹל הָיָה עוֹד לָשֵׂאת אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְּבַקֶּשֶׁת לִבְקֹעַ וּלְהַמְרִיא,
שׁוּם חוּט סֶלַע אוֹ נְשִׁיקָה לֹא יָכְלוּ לְחַבֵּר אוֹתִי,
נַפְשִׁי פָּרְחָה מִמֶּנִּי
וְהָיִיתִי רֵיקָה.
מתוך: מים של אחרים, ספרי עתון 77, 2022
מה עלה בגורלך / טל שמור
מָה עָלָה בְּגוֹרָלֵךְ
לְעוֹלָם לֹא אֵדַע
רָאִיתִי אוֹתָךְ יוֹרֶדֶת מַטָּה
לְבוֹר פָּעוּר
עַד שֶׁנֶּעֱלַמְתְּ
תַּחַת רִגְבֵי עָפָר
אֲנִי
קוֹרֵא לָךְ
קוֹרֵא לָךְ
קוֹרֵא לָךְ
תָּאִים מִתְפַּשְּׁטִים
כְּשֶׁהַהֵד נִשְׁמַע
גַּם הוּא זְמַנִּי
בַּחֲלוֹמִי
קוֹלֵךְ הַחַם מוֹפִיעַ
אֲבָל אַתְּ נֶעֱלֶמֶת
כְּשֶׁלַהֲקַת אַוָּזִים
מַשִּׁיקָה כְּנָפַיִם וְעָפָה.
אל נפש המקום / שמעון רוזנברג
אֵינִי מִתְגַּעְגֵּעַ לַאֲנָשִׁים
יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לִמְקוֹמוֹת
שֶׁמְּעִירִים בִּי גַּעְגּוּעִים לַאֲנָשִׁים
וַאֲנִי נִכְסָף לְהַגִּיעַ לִמְקוֹמָם
אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי נִמְצָא בּוֹ.
וּכְשֶׁלֹּא יִהְיוּ,
אֶתְגַּעְגֵּעַ לֹא פָּחוֹת לַמָּקוֹם
שֶׁהֵם מְעוֹרְרִים אֶת זִכְרוֹנוֹ,
הֵיכָן שֶׁעֵין-חַלּוֹן דּוֹמַעַת
אוֹ דֶּלֶת פְּתוּחָה בְּפֶה מְחַיֵּךְ
יֹאמְרוּ לִי בִּמְקוֹמָם: בּוֹא.
וְדַי גַּם בִּשְׁיָרֵי גָּדֵר לְעוֹרֵר בִּי אֶת גַּעְגּוּעַי
לַעֲבַר-הַמָּקוֹם
בּוֹ הִכַּרְנוּ זֶה אֶת זֶה וְגָדַלְנוּ זֶה לְצַד זֶה
וּבִמְיֻחָד זֶה עִם זֶה, שָׁם נוֹבֵט הַגַּעְגּוּעַ הָעַז בְּיוֹתֵר
לְמִי שֶׁאֲנִי חַי עִמָּם, וְעַל אַחַת כַּמָּה עֲבוּרָם
רֹאשׁ אֶל רֹאשׁ, גּוּף אֶל גּוּף, נֶפֶשׁ אֶל
נַפְשִׁי, הַמְּבַקֶּשֶׁת שֶׁיִּתְגַּעְגְּעוּ הֵם לִמְקוֹמִי
פֶּן לֹא אוּכַל שְׂאֵת.
מתוך הספר "שירים מקצה המערב"
רמי לא מרגיש טוב / טל שמור
כְּבָר זְמַן רַב
דָּבָר לֹא נֶאֱמַר
בֵּין רָמִי לְרָמִי
וְהַיֵּאוּשׁ בְּגִבְעָתַיִם
מְחַלְחֵל לַנְּשָׁמָה
שֶׁחָדְלָה מִלִּנְשֹׁם
יֵשׁ מַחֲנָק בַּגָּרוֹן
רָמִי וְרָמִי
יוֹשְׁבִים שְׁקֵטִים
עַל הַסַּפָּה
בְּבֵית הַקָּפֶה
בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה
לֹא מִתְחַכְּכִים
יוֹשְׁבִים וְיוֹשְׁבִים
חוֹשְׁבִים וְחוֹשְׁבִים
בּוֹהִים וּבוֹהִים
רָמִי לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב
רָמִי חוֹלֶה
רָמִי קִוָּה
רָמִי הַתַּאֲוָה
רָמִי רָצָה בְּכָל מְאוֹדוֹ
רָמִי רָצָה לַעֲשׂוֹת עִם זֶה מַשֶּׁהוּ
זֶה הָיָה אֶצְלוֹ בַּיָּדַיִם.
חלום ורוד / טל שמור
רָמִי מַעֲלֶה אוֹתוֹ בְּאוֹב
הוּא גִּ'ינִי בְּבַקְבּוּק
כַּמָּה יָפֶה
כַּמָּה נַעֲרִי
פִּסְגַּת הַשְּׁאִיפוֹת שֶׁל רָמִי
הַר הָאֶוֶרֶסְט שֶׁל רָמִי
הוּא כָּבַשׁ אוֹתוֹ
הוּא אֶצְלוֹ בַּכִּיס
כַּמָּה פִּלֵּל לוֹ רָמִי
כַּמָּה הִתְאַוָּה אֵלָיו רָמִי
בַּחֲלוֹמוֹת הֲכִי וְרוּדִים
לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ
לֹא הֶעֱלָה שֶׁבְּחַכָּתוֹ
יִתְפֹּס דָּג זָהָב
וְכַמָּה מִשְׁאָלוֹת
יֵשׁ לְרָמִי
כַּמָּה מִשְׁאָלוֹת
חיפוש / שמעון רוזנברג
בעקבות נתן זך
יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ
וְלֹא יָדַעְתִּי מָה עָלַי לִמְצֹא
וְכָל עוֹד הִמְשַׁכְתִּי לְבַקְשׁוֹ
לֹא הָיָה חָשׁוּב לִי בֶּאֱמֶת
שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשׁוֹ -
וְזוֹ הִיא שֶׁתִּמְצָא אוֹתִי בְּשׁוּבִי
אַחֲרֵי שֶׁאֶחְדָּל אַחֲרֶיהָ לְהִתְחַקּוֹת
וּכְגַשָּׁשׁ מִדְבָּר עָיֵף
אֶתְעַצֵּב מִלְּחַכּוֹת
שֶׁתֹּאמַר לִי
שֶׁלֹּא אֶתְיַצֵּב בַּשּׁוּרָה
וְאֶשָּׁמֵר
מִשָּׁעָה לֹא כְּשֵׁרָה
וּמִמָּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּלִי שֶׁאֶדַע
וּמִמִּי שֶׁיִּזְדַּמֵּן
בְּדַרְכִּי הָאֲבוּדָה
וּבְעִקָּר שֶׁלֹּא אֶתְרַכֵּך
שֶׁתְּצַוֶּה עָלַי
שׁוּב, לֵךְ
וְאֲנִי
אֶחֱזֹר בִּי וְאֶסְתַּבֵּךְ
תקוותו של כל רמי / טל שמור
יוֹם יָפֶה
רָמִי הֶחְלִיט לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת
מַעֲשֵׂה שֶׁל טִיּוּל
מַעֲשֵׂה שֶׁל בְּהִיָּה
רָמִי רָצָה דָּבָר
וְלֹא יָדַע מָה
כְּשֶׁעָלָה עַל הָרַכֶּבֶת
הִתְיַשֵּׁב לְיַד חַלּוֹן
מוּלוֹ הִתְיַשֵּׁב בָּחוּר
רָמִי הִתְמַקֵּד בְּכַדּוּרִיּוֹת הַבַּד
שֶׁצָּמְחוּ עַל חֻלְצָתוֹ הַכְּחֻלָּה
וּבַשְׁרִירִים שֶׁנִבְּטוּ מִמֶּנָּה
הָרֶוַח בֵּין הַבָּחוּר לַחֻלְצָה
עָשָׂה לְרָמִי דְּבָרִים
הַבָּחוּר תּוֹפֵף
בְּאֶצְבְּעוֹתָיו עַל בִּרְכּוֹ
רָמִי עָשָׂה עַצְמוֹ מִתְעַלֵּם
יָנַק קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
נָשַׁם נְשִׁימוֹת עֲמֻקּוֹת
עַל חוֹף יָם הוּא אוֹסֵף קֻנְכִיּוֹת
מְקָרֵב אוֹתָן לָאֹזֶן
מַאֲזִין לְרַחַשׁ הַגַּלִּים
שֶׁאוֹמְרִים לוֹ דְּבַר מָה
לֹא בָּרוּר.
רמי השליך את הקוביות / טל שמור
רָמִי בִּקֵּשׁ מֵהַבַּרְמֵן
וִיסְקִי עִם קֶרַח בַּצַּד
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמַּשְׁקֶה הַזָּהֹב
הִשְׁלִיךְ לְתוֹכוֹ אֶת הַקֻּבִּיּוֹת
וְהֵחֵל לְשַׁקְשֵׁק אֶת הַכּוֹס
בִּתְנוּעוֹת יָד מַעְגָּלִיּוֹת
בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה יָנַק סִיגַרְיָה
מְלוֹא הָרֵאוֹת
מְדַמְיֵן מָה הָיָה עוֹשֶׂה לַבַּרְמֵן
לְעוֹרוֹ הַשָּׁחוּם
לְתָוֵי פָּנָיו הָאֲרֻכּוֹת
לְמַבָּטוֹ הַמְּצֻמְצָם
לְחִיּוּכוֹ הַבּוֹהֵק
רָמִי מַפְלִיג עִם הַבַּרְמֵן
לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת
לַאֲדָמוֹת לֹא חֲרוּשׁוֹת
הֵם נִצְמָדִים זֶה לָזֶה
עַל אֳנִיָּה בְּלֵב יָם
פַּטְרִיק וְגֶ'נִיפֶר
בְּרִקּוּד מָשְׁחָת
לֵאוֹנַרְדוֹ וְקֵייט
עַל תֹּרֶן הַטִּיטָאנִיק
לִפְנֵי שֶׁשָּׁקְעָה.
אומץ / נעמי צורף
אֵינֶנִּי אִשָּׁה אַמִּיצָה,
אַל תִּטְעֶה בִּי גַּם הַפַּעַם.
כָּל דָּבָר מַפְחִיד אוֹתִי,
כָּל חֵפֶץ אוֹ אָדָם אוֹ רְחוֹב אוֹ כְּבִישׁ.
גַּם שֶׁקֶט, גַּם רַעַשׁ,
גַּם אַהֲבָה.
אִם לִפְעָמִים אֲנִי נוֹהֶגֶת בְּאֹמֶץ
זֶה רַק מִתּוֹךְ הַפַּחַד,
מִתּוֹךְ הָרְעִידוֹת הַגְּדוֹלוֹת, מִתּוֹךְ הַדּפֶֹק הַמָּהִיר וְהַדְּמָעוֹת בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
מִתּוֹךְ הַפַּחַד, לִפְעָמִים כָּכָה יוֹצֵא.
אַל תִּטְעֶה בִּי.
לְאֹמֶץ דָּרוּשׁ קֹר רוּחַ,
נַפְשִׁי שֶׁלִּי עוֹלָה בַּלֶּהָבוֹת.
מתוך: מים של אחרים, ספרי עתון 77, 2022
שיחה ששמעתי ברחוב בלפור / נעמי צורף
- נֶהֱנֵית בַּיָּם?
- כֵּן.
- אַתְּ רוֹצָה שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת זֶה שׁוּב?
- לֹא.
מתוך: מים של אחרים, ספרי עתון 77, 2022
רמי לא שוכב / טל שמור
רָמִי הִבִּיט
בַּגּוּף הָעֵירֹם מוּלוֹ
וְהֵחֵל חוֹשֵׁב עַל הַכֶּסֶף
שְׁטָרוֹת עַל גַּבֵּי שְׁטָרוֹת
שׁוֹכְבִים אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי
אֶצְלוֹ בַּבַּנְק
רָמִי לֹא שׁוֹכֵב
לֹא שׁוֹכֵב זְמַן רַב
עֶרֶב רַב שֶׁל בַּחוּרִים
סֵרְבוּ לְרָמִי
כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם
אֲבָל רָמִי לֹא אִבֵּד אֶת הַצָּפוֹן
בְּשָׁמַיִם זְרוּעֵי כּוֹכָבִים
רָמִי עוֹצֵר לְהַבִּיט
שָׁבְלֵי בַּחוּרִים רָצִים
מִמָּקוֹם לְמָקוֹם
הִנֵּה עַכְשָׁו נוֹפֵל דָּבָר
רֶמִי עוֹלֶה עַל בָּמָה
מְדַמְיֵן שֶׁהוּא
כּוֹכָב.
חצוי / שמעון רוזנברג
אֲנִי חוֹצֶה אֶת הָרְחוֹבוֹת שֶׁלִּבָּם צַר
וּפוֹסֵעַ לְאָרְכָּם אֶחָד אֶחָד
וְחוֹרֵג מֵעַל פְּנֵי הַשְּׂדֵרוֹת
שֶׁפִּיהֶן רָחָב וְעֵינֵיהֶן אֵינָן שָׁווֹת
וַאֲנִי נִכְנָס אִתָּךְ לְבָתִּים זָרִים וְיוֹצֵא
מִבָּתִּים שֶׁאֵינָם דּוֹמִים בִּמְאוּם לְבֵיתִי
וְלֹא יִהְיוּ תּוֹאֲמִים גַּם מָחָר
וּמַדּוּעַ אֲנִי מִתְרַצֶּה?
הֵן כַּמָּה שֶׁלֹּא נִטְרַח לְדַמְיֵן
לְהִשְׁתַּדְּלוּתֵנוּ לֹא יִהְיֶה מִשְׁקָל
וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה לִחְיוֹת לְקַוּוֹת
וּלְהִתְאַהֵב בְּהַלְמוּת הָאֶבֶן הַחַיָּה
לְהִתְאַכְזֵב, לָמוּת – לָשׁוּב
וְלָדַעַת שֶׁתֵּל אָבִיב לֹא תִּהְיֶה
נְיוּ יוֹרְק.
תְּמִימִים, אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִשְּׁתֵּיהֶן
לְהָשִׁיב לָנוּ אֶת הָאֶתְמוֹל
וּלְהַבְטִיחַ לָנוּ אֶת הַמָּחָר
שֶׁיִּתְהַפְּכוּ הַיּוֹצְרוֹת בְּדִמְיוֹנֵנוּ
וְאַהֲבָתֵנוּ תִּשָּׁאֵר אוֹתָהּ אַהֲבָה יְשָׁנָה
זְרוּעָה בָּרְחוֹבוֹת הַמֻּכָּרִים
וְנִנּוֹחָה בַּבָּתִּים הַזָּרִים
כְּאִלּוּ הֵם שֶׁלָּנוּ.
מתוך הספר "שירים מקצה המערב"
עונות השנה / נעמי צורף
כְּמוֹ דָּגִים שֶׁמְּפַרְפְּרִים כְּדֵי לְהִמָּלֵט מֵהָרֶשֶׁת,
כְּמוֹ נַעַל שֶׁשָּׁקְעָה בְּבִצָּה סְמִיכָה,
כְּמוֹ רֶגֶל שֶׁנֶּחֶלְצָה בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לְקוֹל צְרָחָה,
כָּךְ לִבְבוֹתֵינוּ בַּחֹרֶף הַזֶּה -
מְנַסִּים בְּכָל הַכֹּחַ לְהִתְנַגֵּד,
בָּאָבִיב כְּבָר יִהְיֶה מְאֻחָר,
עֵת נִהְיֶה שְׁקוּעִים עַד צַוָּאר,
אָז וַדַּאי יִהְיֶה קָשֶׁה לַלֵּב לְהֵחָלֵץ.
וּמָה יִהְיֶה עָלֵינוּ בַּקַּיִץ כְּשֶׁיִּיבַשׁ הַבֹּץ?
מתוך: מים של אחרים, ספרי עתון 77, 2022
* / נעמי צורף
יֵשׁ בֵּינֵינוּ פַּעַר
זֶה הָמוֹן, תַּחֲשׁבֹ
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם כְּלוּם
וּבֵינֵינוּ יֵשׁ חֲתִיכַת פַּעַר
אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בִּצְדָדָיו וּלְהַבִּיט
לְתוֹכוֹ
אֶפְשָׁר לִצְעֹק וּלְקַלֵּל וְלִבְכּוֹת דְּמָעוֹת
הַכֹּל הוּא יָכִיל הַפַּעַר
הַגָּדוֹל וְהֶעָמֹק הַזֶּה
וְהוּא רַק שֶׁלָּנוּ
אָז אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ
מתוך: מים של אחרים, ספרי עתון 77, 2022
אהבה / נעמי צורף
מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנִי עוֹמֶדֶת כָּעֵת אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת שַׁבְּתַאי
וְגַם לֹא פִּטְרִיּוֹת חֹרֶף עַל הַדֶּשֶׁא.
אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַיָּם אֲבָל לֹא לְעָמְקוֹ,
אֶפְשָׁר אֶת הַגַּלִּים וְהַצְּדָפִים אֲבָל רַק אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁטְפוּ אֶל הַחוֹף
וְלֹא לִוְיְתָנִים.
אוֹתְךָ אֶפְשָׁר לִרְאוֹת רַק מִבַּחוּץ
וַאֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצָה מִבִּפְנִים.
מתוך: מים של אחרים, ספרי עתון 77, 2022
אחד אחד / רות בלומרט (מקריא: שמעון רוזנברג)
תְּחִלָה רָאוּי לְבָרֵר אִם יֵשׁ מָקוֹם אַחֵר
אוֹ דֶרֶךְ חֲזָרָה.
לַדַּעַת יֵשׁ דְּפָנוֹת וְדֶלֶת וְחַלּוֹן, הָחוּץ – כִּמְעַט פָּרוּץ
מְבוֹךְ שִׂיחִים יְמֵי בֵּינַיְמִי שֶׁגָּדַל פֶּרַע
כְּשֶׁאֶחָד אֶחָד חָדְלוּ הַגַּנָּנִים לָבוֹא
זֶה סֻפָּר לִי כְּשֶׁעָמַדְתִּי לָצֵאת.
הֻצָּע לִי לְהִשָׁאֵר וּלְפָאֵר אֶת בֵּיתִי
לְרַפְּדוֹ בִּשְׁטִיחִים בָּאֲשִׁישׁוֹת וְתַפּוּחִים
בַּחוּץ אוֹרְבִים שׁוֹטְרִים
שׁוֹמְרֵי הָעִיר וְהַחוֹמוֹת.
הַלְּכוּדִים מֻפְקָדִים בְּבֵית הַחָפְשִׁית עַד מוֹתָם
וְזֶה מוּזָר כִּי בַּמֵּתִים חָפְשִׁי
מֵהִתְלַבְּטֻּיוֹת הַנֶּפֶשׁ
בְּין קוֹפְצָנוּת הַקְּוַאנְטִים
וְעֶקְרוֹן אִי הַוַּדָּאוּת.
לָכֵן אֲבַקֵּשׁ גָּן פְּנִימִי יוֹתֵר
לְהִתְהַלֵּךְ בְּרוּחַ הַיּוֹם.
יונתן / יונה וולך (מקריא: טל שמור)
אֲנִי רָץ עַל הַגֶּשֶׁר
וְהַיְלָדִים אַחֲרַי
יוֹנָתָן
יוֹנָתָן הֵם קוֹרְאִים
קְצָת דָּם
רַק קְצָת דָּם לְקִנּוּחַ הַדְּבַשׁ
אֲנִי מַסְכִּים לְחוֹר שֶׁל נַעַץ
אֲבָל הַיְלָדִים רוֹצִים
וְהֵם יְלָדִים
וַאֲנִי יוֹנָתָן
הֵם כּוֹרְתִים אֶת רֹאשִׁי בַּעֲנַף
גְּלַדְיוֹלָה וְאוֹסְפִים אֶת רֹאשִׁי
בִּשְׁנֵי עַנְפֵי גְּלַדְיוֹלָה וְאוֹרְזִים
אֶת רֹאשִׁי בִּנְיָר מְרַשְׁרֵשׁ
יוֹנָתָן
יוֹנָתָן הֵם אוֹמְרִים
בֶּאֱמֶת תִּסְלַח לָנוּ
לֹא תֵּאַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ שֶׁאַתָּה כָּזֶה.
* / לאה גולדברג (מקריאה: נעמי צורף)
וְאִם גַּם לֹא יִקְרֶה הַיּוֹם דָּבָר,
זִכְרִי: אִישׁ לֹא הִבְטִיחַ לָךְ דָּבָר
הַיּוֹם אֵינוֹ עוֹבֵר עַל לֹא דָּבָר
וְטוֹב שֶׁלֹּא יִקְרֶה הַיּוֹם דָּבָר.
אִם אֵין מִכְתָּב - אֵין צֹרֶךְ בְּמִכְתָּב.
אִם אֵין פְּגִישָׁה - אֵין צֹרֶךְ בִּפְגִישָׁה.
אִם אֵין אֲפִלּוּ שׁוּם תִּקְוָה בַּלֵּב
וַדַּאי אֵין צֹרֶךְ גַּם בְּשׁוּם תִּקְוָה.
הַיּוֹם הַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִין,
גַּם בְּדִידוּתֵךְ תֵּלֵךְ לְמֵישָׁרִין,
וְאִם הַיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח,
הַגִּידִי לַמָּטָר - כִּי טוֹב מְאֹד.