השירים מיועדים לשימוש הקהל במהלך פסטיבל באר שירה בלבד
אין להעתיק או להפיץ אותם בלי רשות מפורשת של המחברים
* / ערן צלגוב (מקריאה: שרה מלול)
זהו.
נגמרה המלחמה,
בינתיים. אבל,
התקווה גמישה וזכרונה קצר.
כמו חתול היא משתחלת
מבעד לאפר והעיניים העייפות
להצמיח דור חדש של
חללים.
* / לילך גליל (מקריא: ליאור מעין)
אֵיזֶה כֹּחַ יֵשׁ לָאוֹר. רְאֵה,
תּוֹךְ דַּקּוֹת הָעוֹלָם נִרְאֶה אַחֶרֶת
וְדָבַר לֹא מִשְׁתַּנֵה.
זֶה רַק כַּדּוּר הָאָרֶץ שֶׁמִּסְתּוֹבֵב לְאַט עַל צִירוֹ.
הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁאֵינֶנוּ אֶלָא תְּלוּיִים בֶּחָלָל הָרֵיק
מֵעוֹלָם לֹא הִצְמִיתָה אוֹתִי כְּמוֹ עָכְשָׁיו
אֵיךְ אֲנַחְנוּ כָּל הַזְּמָן
כָּל הַזְּמָן נוֹפְלִים.
מתוך: כשהאיילה תחלוף, פרדס, 2014
וההד ההוא / לילך גליל (מקריאה: אורית קלופשטוק)
הֵעִיר אוֹתִי בַּלַּיְלָה.
קוֹל בָּקַע בְּזַעַם
וְכָל הַר סִינַי בִּי
רָעַד.
בִּזְמַן הֲפוּגָה בֵּין שֶׁבֶר לְמַכָּה
שָׁכַבְתִּי עֵרָה. כָּל חַיַּי
שָׁכַבְתִּי עֵרָה.
לֹא יָכֹלְתִּי דָּבָר
כְּשֶׁהַחֹשֶׁךְ חָזַר אֵלַי לְאַט
נָשַׁף בְּעֹרֶף הַחַיָּה
וְנִהְיָה.
לֹא יָכֹלְתִּי דָּבָר
אֶלָּא לֶאֱחֹז בְּאִי יְכָלְתִּי
לִקְרֹא אֶל הַעוֹד
שֶׁיַּמְשִׁיךְ וְיִרְעַד.
מתוך: מתוך הנילוס האדום, עולם חדש, 2021
נחה בתוך עצמי / לילך גליל
נָחָה בְּתוֹךְ עַצְמִי אֲנִי
לְאַט לֹא בִּמְהִירוּת
וְלֹא רוֹצָה לָמוּת
מִכָּל דָּבָר שֶׁחָשׁ אֲנִי
רוֹצָה לָגֶשֶׁת וְלִרְכֹּן
לִכְרֹעַ לְהָרִיחַ לֶחִי
עַל הָעוֹר הַמִּתְכַּלֶּה
עַל כָּל מָה שֶׁאֵינוֹ
מָלֵא אֲנִי רוֹצָה
לִרְאוֹת בְּכָל אֵיבָר
נָהָר לְהִשָּׁמֵט אֵלָיו
כְּשֶׁכָּל הַשְּׁאָר נוֹפֵל
אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּמִים
שׁוֹקְעִים בְּתוֹךְ הַיָּם
ונֵעוֹרִים כְּמוֹ עָנָן אֲנִי
בָּרַךְ וּבַלָּבָן כְּמוֹ שְׂמִיכָה
מִתַּחַת לָהּ צוֹחֶקֶת
בְּלִי מִלָּה אֲנִי מַמָּשׁ
בַּהַתְחָלָה אֲנִי דָּבָר
שֶׁחָשׁ לְלֹא מַמָּשׁ
לְלֹא מַמָּשׁ אֲנִי
מתוך:מתוך הנילוס האדום, עולם חדש, 2021
הולדה / לילך גליל
הִנָּךְ רְצוּיָה, נִנְעָצִים הַקּוֹצִים בְּרַגְלַיִךְ
הִנָּךְ רְצוּיָה, לוֹחֵשׁ הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק
הִנָּךְ רְצוּיָה, לוֹאֲטִים הַגֵּיאָיוֹת
הִנָּךְ רְצוּיָה, קוֹרְעִים הָעוֹרְבִים אֶת לֵילֵךְ,
אַתְּ בָּאָה לְתוֹךְ חֲלוֹמֵךְ חֲבוּקָה וְנִסְמֶכֶת
בְּתוֹךְ הֶרֶף הַלַּיְלָה אֵינֵךְ רוֹאָה עוֹד שְׁחֹרוֹת
הָעֵיטִים מַקְפִּיאִים אֶת הַזְּמַן וְאֶת אֵימָתֵךְ
אַתְּ כּוֹרַעַת בִּפְנֵי כָּל מָה שֶׁהוּא אָבִיךְ וְאִמֵּךְ.
רְצוּיָה, רְצוּיָה אַתְּ, הוֹמִים הַשָּׁמַיִם כְּשֶׁהַשַּׁחַר עָלָה
רְצוּיָה, רְצוּיָה אַתְּ, פִּיךְ נָע מִתּוֹכֵךְ, אֵינֵךְ מְבִינָה?
שְׁבִי בְּחֵיקֵךְ וְלַחֲצִי עַל הַמָּקוֹם
מִמֶּנּוּ פּוֹרֵץ דָּמֵךְ.
מתוך:מתוך הנילוס האדום, עולם חדש, 2021
בבית / אורית קלופשטוק (מקריא: ליאור מעין)
לִפְעָמִים בָּרַחְתִּי מֵהַמִּשְׂרָד אֶל הַהוֹרִים.
הָיִיתִי צְרִיכָה לִרְאוֹת
שֶׁהַכֻּרְסָה שֶׁל אַבָּא עוֹמֶדֶת בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם,
שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן בַּמִּטְבָּח קַעֲרַת הַפֵּרוֹת.
אַל תִּקְחִי אֶת הָעֲבוֹדָה הַבַּיְתָה, חָזְרוּ וְאָמְרוּ לִי,
אֲבָל כְּשֶׁעָטַפְתִּי אֶת יַלְדִּי הָרָחוּץ
בְּמַגֶּבֶת גְּדוֹלָה וְחַמָּה, הָיִיתִי עוֹטֶפֶת אִתּוֹ
אֶת כָּל הַיְלָדִים בָּעוֹלָם.
אחיות / אורית קלופשטוק (מקריאה: לילך גליל)
הַחֶדֶר נִמְשַׁךְ מִקְצֵה הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ
שָׁטִיחַ רָחָב הָיָה לָנוּ אֶרֶץ
הַמִּטָּה סְפִינָה
הָיִינוּ פֵיוֹת בְּאִי רְפָאִים
הָיִינוּ שֵׁדוֹת בַּיַּעַר
הָיִינוּ נְסִיכוֹת
הָיִינוּ אַחַת לַשְּׁנִיָּה
הִרְשֵׁינוּ זוֹ לְזוֹ לִהְיוֹת
תָּפַסְנוּ חֶלְקוֹת אֱלֹהִים שׁוֹנוֹת
לֹא הָיָה טוֹב וְרַע
עַד שֶׁאִמָּא נִכְנְסָה לַחֶדֶר
עַד שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִכְנַס וְקָבַע
זוֹ רָזָה זוֹ שְׁמֵנָה
זוֹ כֵּהָה זוֹ בְּהִירָה
זוֹ נְבוֹנָה זוֹ עֲצֵלָה
זוֹ רָחֵל זוֹ לֵאָה.
מתוך: אישה מבראשית, פרדס, 2022
כושית / אורית קלופשטוק
הַשִּׁיר הַזֶּה הוּא אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת
לַיְּלָדִים בֶּחָצֵר שֶׁקָּרְאוּ לְעֶבְרִי
כּוּשִׁית! כּוּשִׁית!
אֵיפֹה אַתֶּם
אֵיפֹה אַתֶּם הַיּוֹם
תּוֹצִיאוּ אֶת הַכְּבִיסָה הַמְּלֻכְלֶכֶת שֶׁלָּכֶם
מִמַּרְתְּפֵי הַיַּלְדוּת
הִנֵּה בָּאתִי כַּלָּה אֶל הַכַּרְמֶל הַלָּבָן
מָה הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ עוֹשִׂים
הֵם מִצַּנְעַא לֹא מֵהַכְּפָרִים
הִיא דַּוְקָא יָפָה
הִיא דַּוְקָא מְלֻמֶּדֶת
הִיא תַּחְזִיק לוֹ בַּיִת נָקִי.
מתוך: אישה מבראשית, פרדס, 2022
מה עשית / אורית קלופשטוק
מָתַי גִּלִּית שֶׁאִמָּא אָהֲבָה אוֹתָהּ יוֹתֵר
הַאִם נִסִּית לְרַצּוֹת, לְהִשְׁתַּפֵּר
הַאִם דָּחַפְתְּ אוֹתָהּ כְּשֶׁשִּׂחַקְתֶּן 'פָּרָה עִוֶּרֶת' אֶל הַקִּיר
הַאִם נִבְהַלְתְּ לְמַרְאֵה הַדָּם
הַאִם חִכִּית כָּל הַלַּיְלָה עֵרָה בְּאֵימָה
עַד שֶׁהֶחְזִירוּ אוֹתָהּ מֵהַמִּיּוּן
בְּלִי לָדַעַת אִם
הָרַגְתְּ אֶת אֲחוֹתֵךְ.
מתוך: אישה מבראשית, פרדס, 2022
בזמן האחרון / ליאור מעין (מקריאה: לילך גליל)
בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הִפְסַקְתִּי לַחְשֹׁב עַל הַמָּוֶת,
וְהִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב עַל הַמֵּתִים,
אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק עַל חַיֵּיהֶם שֶׁנִּחְיוּ
וְעַל אֵלּוּ שֶׁלֹּא.
בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הִפְסַקְתִּי לַחְשֹׁב עַל אַהֲבָה
וְהִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב עַל חֲבֵרִים,
בְּעֵת שֶׁהָאֲדָמָה מְכַסָּה אוֹתָם,
וְהַקּוֹל שֶׁל הַחוֹל, כָּל כָּךְ דַּק.
בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הִפְסַקְתִּי לַחְשֹׁב עַל הַחַיִּים
וְהִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב עַל הַחַיִּים
שֶׁבֵּינֵינוּ,
כְּמוֹ הַבֹּקֶר בִּשְֹדֵה הַתְּעוּפָה בִּנְיוּ יוֹרְק,
כְּשְׁהֵישַׁרְתִּי מַבָּט בְּעֵינֵי נַעֲרָה
הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתָהּ עוֹד לְעוֹלָם —
לֹא הֶעֱצִיבָה אוֹתִי.
מתוך: הירוק הזה, אפיק, 2019
שוב קיץ / ליאור מעין (מקריאה: אורית קלופשטוק)
לשוב פירושו להישאר לנצח
לָשׁוּב אֶל אוֹתָהּ מִסְעָדָה
אֶל אוֹתוֹ הַשֻּׁלְחָן
מוּל אוֹתָהּ הַמַּרְאָה
לָשֶׁבֶת
לְהַזְמִין אֶת אוֹתו הַיַּיִן בְּכוֹסוֹ הַזֵּהָה
אֲפִלּוּ שֶׁהַסְּבִירוּת לְכָךְ הִיא אַחַת לְמֵאָה
אִם לֹא נִשְׁבְּרָה
לְהַבִּיט בְּעֵינֵי מֶלְצָרִית
לְהַנִּיחַ שֶׁזּוֹ אוֹתָהּ הָאַחַת שֶׁעָבְרָה
עַל אַף שֶׁלְּעוֹלָם אֵינְךָ מִתְבּוֹנֵן בְּאוֹתָהּ נַעֲרָה
פַּעֲמַיִם
וַעֲדַיִן
לָשׁוּב.
מתוך: הירוק הזה, אפיק, 2019
ברירות טבעיות / ליאור מעין
אֲנִי מַעֲדִיף לִבְהוֹת בְּאוֹנִיּוֹת מֵאֲשֶׁר בִּמְטוֹסִים
לְנַוֵּט עִם מַפָּה
רֵיחוֹת עַל פְּנֵי טְעָמִים
דִּבּוּר יָשִׁיר
חַלּוֹנוֹת עַל דְּלָתוֹת.
מַיִם, מַיִם פּוֹשְׁרִים עַל חַמִּים
אֲנִי מַעֲדִיף מִלִּים,
לִהְיוֹת בְּמִעוּט (תָּמִיד)
לְהִתְבּוֹנֵן לְאָחוֹר
אֲנִי מַעֲדִיף שְׂעַר קָצַר שָׁחוֹר.
שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן
כְּהֵה עַל בָּהִיר
אֲנִי מַעֲדִיף אוּלַי
וְאִם יָכֹלְתִּי שׁוּב לִבְחֹר
אָז לֵב עִיר עַל פְּנֵי כְּפָר.
נְהָרוֹת,
אֲבָל גַּם יָם.
אֲנִי מַעֲדִיף לִישֹׁן עַל הַגַּב
אִם אֶפְשָׁר לְהַבִּיט בַּכֹּל,
אִם אֶפְשָׁר לַעֲצֹם עֵינַיִם.
מתוך: Granta, 2020
תחת השפעה / ליאור מעין
אַחַר מוֹתִי וַדַּאי אֵרֵד אַט אַט לָאֲדָמָה
פִּסַּת גּוּפִי אָז תִּתְפָּרֵק לְדֶשֶׁן
וְחֹטֶר בַּמְבּוּק רַךְ יִצְמַח מִלְּשַׁד
עַצְמוֹתַי יָחוּשׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ קָרָה אַחַר זְמַן מָה
לַחֲלוּפִין, אֶהְיֶה אָבָק בְּכַד וַאֲפֻזַּר
עַל שְׂפַת נָהָר אוֹ בֵּין כָּרֵי דֶּשֶׁא
כַּלְבַּת רְחוֹב שְׁמוּטָה אָז תִּתְעַטֵּשׁ
כְּשֶׁתָּחוּשׁ בִּקְצֵה אַפָּהּ עִקְצוּץ מוּזָר
אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלּוּ אֲנִי רוֹשֵׁם, מַבִּיט
עַל גְּדַת הַבּוּנְד וְשָׁם אִשָּׁה יָפָה
עִם תִּינוֹקָהּ בַּעֲגָלָה בַּדֶּרֶךְ לַתַּחְתִּית
אֲנִי יוֹרֵד בְּמַעֲלִית שְׁקוּפָה, עוֹמֵד וּמְחַכֶּה
מוֹנִית כְּחֻלָּה תִּקַּח אוֹתִי לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה
אַמְרִיא בְּלִי טִפָּה שֶׁל אוֹפְּיוּם, בְּלִי שֶׁאֶבְכֶּה.
מתוך: המוסך, 2020
הדקל / לילך גליל
נִנְעַץ בְּחָזִי. מַקְשֶׁה עַל נְשִׁימָתִי.
תַּחְתָּיו מֵי הַתְּהוֹם
נָחִים בַּקַּרְקָעִית.
וּבְכָל זֹאת נוֹבֵעַ
מִמֶּנִּי, כְּמוֹ מֵעֵט,
כָּל הַפִּכְפּוּךְ הָאֶפְשָׁרִי.
מתוך:מתוך הנילוס האדום, עולם חדש, 2021
ההרים / לילך גליל
מַה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת בֶּהָרִים זֶה שֶׁהֵם אֵינָם יוֹדְעִים אֶת כֹּחָם.
אֵינָם מוּדָעִים לִהְיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת חַיַּי.
מַה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת בְּמִשְׁעֶנֶת חַיַּי זֶה שֶׁהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת אֵיךְ לְהַחְזִיק בִּי.
הֶהָרִים שׁוֹמְטִים אוֹתִי בְּאֵמוּן מָלֵא.
מתוך: אני רוצה לספר לך הרים וגבעות, פרדס, 2016
האבן מספרת / לילך גליל
יֵשׁ בִּי יָם
אָצוּר בִּפְנִים.
יֵשׁ בִּי גַּיְא
וּמוֹרָדוֹת תְּלוּלִים.
אִישׁ אֵינוֹ הוֹלֵךְ בָּהֶם
לָכֵן אֵינֶנִּי מְסֻכֶּנֶת.
אֲנִי כֻּלִּי פִּסְגָּה, שֶׁבֶר
מֵרֶכֶס אַדִּירִים.
הַגַּעְגּוּעַ שֶׁהִכָּה בִּי פַּעַם,
הָפַךְ לִהְיוֹת הָרִים.
מתוך:מתוך הנילוס האדום, עולם חדש, 2021
ושוב סובב הזמַן אל בראשית / אורית קלופשטוק
וְשׁוּב נַפְשִׁי נוֹסֶקֶת מִשְּׁקִיעָה אֲפַרְסֵקִית
וּלְטִיפָה סְתָוִית וְרֵיחַ הַנַּרְקִיס
וּנְגִיסַת כַּפּוֹת תְּמָרִים מְלֵאֵי עָסִיס
מֵעַל עַרְסַל הָעֲנָנִים יָרֵחַ מְצַיֵּר הִלָּה
זֶה הָעוֹלָם וְזֹאת אֲנִי
עוֹשָׂה בּוֹ אַהֲבָה
וְשׁוּב אָשׁוּב
עָלֶה נוֹשֵׁר
אֶל חֵיק הָאֲדָמָה
וְשׁוּב אֶזְרַח מִבְּרֵאשִׁית תַּמָּה.
מתוך: אישה מבראשית, פרדס, 2022
תחת השמיים / ליאור מעין
כָּל כָּךְ הָבִיל גּוּפֵינוּ, לַח, אֲוִיר
הַבַּיִת כְּמוֹ חֶלְמוֹן בְּתוֹךְ מַחֲבַת
יוֹצֵא אֵל הֶחָצֵר וְלָךְ מֵבִיא
הַבֹּקֶר עִתּוֹנֵי שַׁבָּת וְאַתְּ
לוֹגֶמֶת נֵס רִאשׁוֹן, קוֹרֵאת שׁוּרָה
אוֹמֶרֶת בֹּא לְסִדּוּרִים קְצָרִים
יַיִן וִירָקוֹת אֲבָל תְּחִלָּה סְפָרִים
נַחֲלִיף אֶת מַתְּנַת הַפְּרוֹזָה בְּשִׁירָה
וְנֵס שֵׁנִי, אֲנִי נִתְקָל אָז בְּשׁוּרוֹת
עַל אַהֲבָה שֶׁל חוֹדוֹרוֹבְסְקִי
“הִיא שְׁבִיל שֶׁבּוֹ הָעֲקֵבוֹת גַּם
לְפָנֵינוּ”, נָמָס הָרֶגַע שֶׁבִּינֵנוּ, חַם
נִתַּכְנוּ לְאֶחָד, וְהִתְחַבַּקְנוּ כִּי
מַה נוֹתָר, לִפְתֹּחַ שַׁבְּתַאי וְלִקְרָא.
מתוך: Granta, 2020
התגלות / ליאור מעין
אֵין יְשָׁרִים בַּטֶּבַע
וּבִשְׁעַת בֹּקֶר שֶׁכַּזּוֹ אֵין מַמָּשׁ שֶׁקֶט
הַכֹּל זָז לְבַד מִגֶּזַע עֵץ כָּרוּת
וְאֵין לָבָן אֲמִתִּי בֶּאֱמֶת.
הַכֹּל עַל הָרֶצֶף
וּבִכְלָל אֵין כִּמְעַט קְטִיעָה
פִּתְאוֹם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּמִלִּים כְּמוֹ סְבַךְ
אוֹ הוֹמִיָּה
בַּיְּכֹלֶת לְזַהוֹת יָרֹק מִתּוֹךְ יָרֹק אַחֵר
לְהַפְרִיד מַיִם מִמַּיִם
לַחֲשֹׁב עַל תֹּהוּ
אֶת כָּל זֶה לֹא יָדַעְתִּי כְּשֶׁיָּצָאתִי לַדֶּרֶךְ.
מתוך: המוסך, 2022
האגם הכחול באלפים השווייצריים, מאי 2017 / לילך גליל
הַנֶּפֶשׁ מְלֵאָה.
נִתְּנוּ לָהּ חֲמִשָּׁה יָמִים לַחְגֹּג
וְאֵין הִיא מְבַקֶּשֶׁת עוֹד.
אֲנִי שְׂרוּעָה עַל הָעֵשֶׂב הָרַךְ וְצוֹפָה.
בִּתִּי הַקְּטַנָּה בּוֹנָה אִישׁ שֶׁלֶג, לְלֹא אַף הַגֶּזֶר שֶׁשָּׁכַחְנוּ לְמַטָּה.
הַגְּדוֹלָה מִתְבּוֹדֶדֶת עַל הַגִּבְעָה מִמּוּל, אוּלַי כּוֹתֶבֶת שִׁיר.
הַבֵּן מְדַשְׁדֵּשׁ בַּמַּיִם הַקְּפוּאִים, מַחְשְׁבוֹתָיו וַדַּאי פּוֹגְשׁוֹת אֶת שֶׁלִּי.
וְאַתָּה, שֶׁהוֹשַׁטְתָּ לִי יָד כְּשֶׁהִדַּלְדֵּל הַחַמְצָן בַּגְּבָהִים,
נוֹגֵעַ בָּעֲנָנִים. הֵם נָחִים בִּדְמָמָה עַל פִּסְגוֹת הֶהָרִים. נִכְנָעִים.
אֵלּוּ הֵם פְּנֵי הָאֹשֶׁר.
אֲנִי מַבִּיטָה בָּהֶם
וְהֵם בִּי.
מתוך:מתוך הנילוס האדום, עולם חדש, 2021
אִי תְּנוּעָה / לילך גליל
אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר לָךְ הָרִים וּגְבָעוֹת
שֶׁבָּאִים לִקְרָאתִי בַּלֵּילוֹת
מְכַתְּרִים אֶת שְׁנָתִי
בְּשִׁינַיִם חַדוֹת.
אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר לָך אֵיך אֲנִי קָמָה עִם שַׁחַר,
רֵיקָה וּלְבָנָה כְּמוֹ שֵׁן, נִנְעֶצֶת בַּמְּצִיאוּת
וְקוֹפֵאת.
אֲנִי לֹא זָזָה.
אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר לָך שֶׁאֲנִי לֹא זָזָה.
הָאוֹר עוֹלֶה וּמַזְמִין אוֹתִי אֵלָיו.
הוּא לוֹחֵשׁ: רְאִי, הַגּוּף שֶׁלָּך שׁוֹתֵק
וְכָּל כּוּלֵךְ תְּנוּעָה.
מתוך: אני רוצה לספר לך הרים וגבעות, פרדס, 2016
אולי / לאה גולדברג
אולי מאחורי החלונות אביב.
אולי אתה תועה בסימטאות העיר.
אולי פוקעים הניצנים על התרזות.
איני יודעת זאת.
אני שכחתי זאת.
אולי שכח אי-מי על מידרכת הרחוב
בהרת רחבה של אור צהוב,
והמרום מרעיף צחוקו במחול גיצי האש,
ובני אדם תמהים לפלא מתרחש,
וגם אני הבאתי הנה שיר ולב?...
אך כוס-ציפיתי יבשה ונתרוקנה,
ובעיני גוועה המנגינה,
ואין אני זוכרת קסם בת צחוקך,
ואם תדפוק אתה על חלוני,
כבר לא אכיר את דפיקתך.
אולי מאחורי החלונות בוכה הסתיו.
אולי אתה תועה בסימטאות בדידות,
אולי נושרים עלי זהב מן התרזות.
איני יודעת זאת.
אני שכחתי זאת.
מסיכון לסיכוי / אורית קלופשטוק
בַּסּוֹף רַק כִּבִּינוּ שְׂרֵפוֹת,
נִלְחַמְנוּ נֶגֶד הָרוּחַ.
בַּסּוֹף אָחַזְנוּ בְּמִקְרֵי הַקָּצֶה,
הָאֶמְצַע חָמַק, יָדֵינוּ קָצְרוּ.
בַּסּוֹף רַק שָׁאַלְנוּ בְּגָרוֹן נִחָר-
יֵשׁ שָׂם יְלָדִים בְּסִכּוּן?
גִּשַּׁשְׁנוּ בַּחֲשֵׁכָה, נִתְקַלְנוּ
בְּבוֹדְדִים, בִּרְעֵבִים, בִּקְשִׁישִׁים.
עֲדַיִן מְהַדְהֵד בִּי-
אִם הוּא לֹא אָבְדָנִי, אַל תִּתְעַסְּקִי בְּזֶה.
מתוך: מפנקסה של עובדת סוציאלית, פרדס, 2020
וזאת תורת המוזיאון / אורית קלופשטוק
בְּתוֹךְ תָּאֵי זְכוּכִית
צַלְמִיּוֹת נָשִׁים מֵחֶרֶס עִם אַגָּן רָחָב וְטַבּוּר גְּדוֹל
הַסַּבְתוֹת שֶׁלִּי, אִמָּא שֶׁלִּי, הַמּוֹרוֹת שֶׁלִּי, הַשְּׁכֵנָה הַהִיא,
עוֹנְדוֹת עֲגִילֵי בְּרוֹנְזָה
דִּינְרֵי כֶּסֶף בּוֹהֲקִים בְּאוֹר לֵד
אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלוֹתֵיהֶן
מְשִׁיכַת חֶבֶל הַטַּבּוּר שֶׁלָּהֶן
בְּבִטְנִי
מְאַיֶּמֶת לְבַקֵּעַ
אֶת דָּפְנוֹת הַזְּכוּכִית.
מתוך: אישה מבראשית, פרדס, 2022
דברי השירה הזאת / אורית קלופשטוק
אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הַשִּׁיר
שֶׁיֵּחָרֵת בַּהִיסְטוֹרְיָה
שֶׁלָּךְ
אֲנִי מוֹסֶרֶת אוֹתוֹ
לִצְלִיל קוֹלֵךְ
עַכְשָׁו הוּא נוֹבֵעַ מִמֵּךְ.
מתוך: אישה מבראשית, פרדס, 2022
ירח / נתן אלתרמן
גַּם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת.
שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר
זָרִים וּמְבֻצָּרִים.
בַּלַּיְּלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת
עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצְּרָצָרִים.
וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ
וְהַיָּרֵחַ
עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ
אַתָּה אוֹמֵר- אֵלִי, הַעוֹד יֶשְׁנָם כָּל אֵלֶּה?
הַעוֹד מֻתָּר בְּלַחַשׁ בִּשְׁלוֹמָם לִדְרֹשׁ?
מֵאַגְמֵיהֶם הַמַּיִם נִבָּטִּים אֵלֵינוּ.
שׁוֹקֵט הָעֵץ
בְּאֹדֶם עֲגִילִים.
לָעַד לֹא תֵעָקֵר מִמֶּנִּי, אֱלֹהֵינוּ,
תּוּגַת צַעֲצוּעֶיךָ הַגְּדוֹלִים.
מתוך: "כוכבים בחוץ", הוצאת יחדיו, 1938
מגזרות נייר / ליאור מעין
חֹשֶׁךְ זֶה דָּבָר דֵּי מַדְהִים
הֲיֵשׁ יֶשְׁנוֹ – אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת זֶה
אֲבָל אֵין לוֹ שׁוּם זֵכֶר
מֶרְחָק פְּסִיעָה מִמֶּנִּי יָם
וַאֲנִי לֹא רוֹאֶה יָם
וְיֵשׁ בִּי יְדִיעַת יָם בְּלִי יָם
וְיֵשׁ בִּי שֶׁקֶט בְּלִי יְדִיעַת שֶׁקֶט
מוּלִי הָרַחַשׁ שֶׁל הַיֵּשׁ
שְׁתֵּי קְצָווֹת שֶׁל הֱיוֹת בּוֹדֵד
כְּשֶׁיֵּשׁ יֵשׁ
וּכְשֶׁאֵין
פִּתְאוֹם, נְקֻדַּת אוֹר יוֹצֵאת לָעוֹלָם וּבְאוֹתָהּ הַמִּדָּה בּוֹרֵאת אֹתוֹ
מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, אִישָׁהּ עִם קָיָאק
מְנַסֶּה לַחֲזֹר לַחוֹף.
מתוך: המוסך, 2022
מספרדית: טל ניצן
וַאֲנִי עוֹד מְעִזָּה לֶאֱהֹב
אֶת צְלִיל הָאוֹר בְּשָׁעָה מֵתָה,
אֶת צֶבַע הַזְּמַן בְּקִיר נָטוּשׁ.
בְּמַבָּטִי אִבַּדְתִּי הַכֹּל.
כָּל כָּךְ רָחוֹק לְבַקֵּשׁ. כָּל כָּךְ קָרוֹב לָדַעַת שֶׁאֵין.
מתוך: בלילה הזה, בעולם הזה, הקיבוץ המאוחד, 2005
ככה זה מתחיל / אריה סיון (מקריא: ליאור מעין)
מִישֶׁהוּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְכוֹנִית
צְמוּדָה וְעָלִים מְיֻבָּשִׁים שֶׁל תְּאֵנָה
עַל הַכָּתֵף, מַבִּיט
בִּשְׁעוֹנוֹ. וְאַתָּה
מַשְׁאִיר אֶת הַשָּׁעוֹן
בַּבַּיִת, מַשִּׁיר אֶת כָּל
נוֹפֵי הַתְּאֵנָה, נִצְמָד
לַמְּכוֹנִית כְּעוֹלָל
לַעֲרִיסָה, נִסָּע וְנֶעֱצָר
וְשׁוּב נִסָּע. לוֹמֵד
לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת,
לָקוּם, לָרוּץ, לָלֶכֶת, לֹא
לִפֹּל, רַק
לֹא לִפֹּל, יַלְדָּם
שֶל הַדְּרָכִים.
מתוך: שירי שריון, עכשיו, 1963
פנאי / זלדה (מקריאה: אורית קלופשטוק)
הָיָה לָנוּ אוֹצָר סָמוּי שֶל פְּנַאי
עָדִין כַּאֲוִיר הַבֹּקֶר.
פְּנַאי שֶל סִפּוּרִים, דְּמָעוֹת, נְשִׁיקוֹת וְחַגִּים.
פְּנַאי שֶל אִמָּא, סַבְתָּא, וְהַדּוֹדוֹת
יוֹשְבוֹת בְּנַחַת בְּסִירָה שֶל זִיו,
שָׁטוֹת אַט-אַט בְּדוּגִית הַשָלוֹם
עִם הַיָרֵחַ
וְעִם הַמַּזָלוֹת.