אירוע מתרגמים: יעקב לח, צור ארליך, ערן צלגוב

 

תרגומים של יעקב לח

​

* * * / אוסיפ מנדלשטם

 

אֶת הָאָרֶץ תַּחְתֵּינוּ אֵינֶנּוּ חָשִׁים,

דִּבּוּרֵינוּ מֵעֶשֶׂר פְּסִיעוֹת לֹא שׁוֹמְעִים,

אַף אִם אֵיזוֹ שִׂיחוֹנֶת יַפְטִירוּ

אִישׁ הָהָר שֶׁבַּקְּרֶמְלִין יַזְכִּירוּ.

 

כְּתוֹלַעַת הֵן אֶצְבְּעוֹתָיו הַשְּׁמֵנוֹת,

וּכְאֶבֶן מִשְׁקַל מִלּוֹתָיו נְכוֹנוֹת,

צוֹחֲקוֹת לַתִּיקָן הָעֵינַיִם

וּבוֹרְקִים אֶצְלוֹ הַמַּגָּפַיִם.

 

וּסְבִיבוֹ מַנְהִיגֵינוּ דַּקֵּי הַצַּוָּאר.

בְּתַתֵּי-הָאָדָם לְשַׂחֵק הוּא בָּחַר.

זֶה שׁוֹרֵק וְזֶה יְלֵל הִשְׁמִיעַ,

הוּא בִּלְבַד מְבַמְבֵּם וּמַצְבִּיעַ,

 

מַעֲנִיק תַּקָּנוֹת וּכְלָלִים כִּפְרָסוֹת

לִמְצָחֵינוּ, עֵינֵינוּ וְלַמִּפְשָׂעוֹת.

כָּל דִּין מָוֶת אֶצְלוֹ דְּבַשׁ נֹפֶתִּי 

וְרָחָב הֶחָזֶה הָאוֹסֶטִי.

 

נובמבר 1933

 

 

אוקטבות / אוסיפ מנדלשטם

1

יָפָה רֵאשִׁיתוֹ שׁל הָאֶרֶג

לִכְשֶׁנְּשִׁיפָה מְעַנָּה,

שְׁלִישִׁית-רְבִיעִית כִּבְעֵרֶךְ,

תָּבִיא אֲנָחָה נְכוֹנָה,

וּבְצוּרוֹתֶיהָ שֶׁל תְּכֵלֶת,

קִימוּר מִפְרְשֵׂי הַמַּסָּע,

מֶרְחָב מְרַחֵף לוֹ כְּמוֹ יֶלֶד

אֲשֶׁר לֹא יָדַע עֲרִיסָה.

 

נובמבר 1933

 

2

יָפָה רֵאשִׁיתוֹ שׁל הָאֶרֶג

לִכְשֶׁנְּשִׁיפָה מְעַנָּה,

שְׁלִישִׁית-רְבִיעִית כִּבְעֵרֶךְ,

תָּבִיא אֲנָחָה נְכוֹנָה,

וְטוֹב לִי כָּל כָּךְ וְקוֹדֵר עֵת

מַגִּיעַ הָרֶגַע אֵלַי

פִּתְאוֹם מְתִיחָה מְקֻמֶּרֶת

נִשְׁמַעַת מִתּוֹךְ מִלְמוּלַי.

 

נובמבר 1933

 

3

הוֹ כְּנַף הַפַּרְפַּר, הוֹ עַבָּאיָה,

צוּרַת הַתַּכְרִיךְ הַגָּזוּר –

הַנֶּפֶשׁ שֶׁמֵּתָה וְחַיָּה,

כַּמָּה הוּא גָּדוֹל – הַיְּצוּר!

נַשְׁכָן עִם שְׂפַם תַּעְתּוּעַ

רֹאשׁוֹ בִּקְפָלֶיהָ הֵלִיט.

הוֹ נֵס הַתַּכְרִיךְ הַפָּתוּחַ,

קַפֵּל אֶת כְּנָפֶיךָ: מַפְחִיד!

 

נובמבר 1933

 

4

מֵעֵין יוֹתֶרֶת חוּשׁ שִׁישִׁי קְטַנְטֹנֶת

אוֹ עַיִן קָדְקוֹדִית שֶׁל לְטָאָה,

כְּמוֹ מִנְּזָרִים צִדְפָּה וְחִלָּזוֹנֶת

וּמֶלֶל מְרַצֵּד רִיסֵי הַתָּא –

הַלֹּא מֻשָּׂג, קִרְבָה בְּטֶרֶם נֶתֶק:

אֵין לְהַתִּיר אוֹתוֹ אוֹ לְהַשְׁקִיף,

כְּאִלּוּ לְיָדַי נִמְסַר הַפֶּתֶק

וּמְצֻוֶּה בִּן רֶגַע לְהָשִיב...

 

מאי 1932

 

5

כְּנֶגֶד הַשִּׁנּוּן קְשָׁיֵי הַטֶּבַע

הָעַיִן הָאֲשׁוּנָה לְעִקָּרוֹ חָדְרָה:

בִּקְרוּם הָאֲדָמָה שָׁאוֹן וְשֶׁוַע

וּנְאָקָה פּוֹרֶצֶת כְּמוֹ עָפְרָה,

וְנִמְתְּחָה הַזְּרוֹעַ הַמְּפַגֶּרֶת

הָעַקְמוּמִית כְּמוֹ דֶּרֶךְ עֲקִיפָה

לִתְפֹּס הָעֹדֶף הַפְּנִימִי בַּחֶלֶד

כַּעֲרֻבָּה לְפֶרַח וְכִפָּה.

 

ינואר 1934

 

6

אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁמַדְתִּי פֶּתֶק

אֲנִי מְשַׁנֵּן לְעַצְמִי

מִשְׁפָּט בְּלִי הֶסְבֵּר וּבְלִי בֶּדֶק,

אָחִיד בְּאָפְלוֹ הַפְּנִימִי,

וְהוּא רַק מִכּוֹחַ הַמֶּשֶׁךְ

מַחְזִיק אֶת עַצְמוֹ וּמֵקִים,

מַבִּיט לַנַּיֶּרֶת כְּמוֹ שֶׁ-

כִּיפָּה – לְשָׁמַיִם רֵיקִים.

 

נובמבר 1933

 

 

 

7

וְשׁוּבֶּרְט עַל אָגָם, וְמוֹצַרְט בִּכְנָפַיִם,

וְגֶתֶה הַשּׁוֹרֵק בְּפִתּוּלֵי שְׁבִילוֹ,

וְהָמְלֶט הַמְּהַרְהֵר בְּצַעֲדֵי בֵּינַיִם

הִקְשִׁיבוּ לֶהָמוֹן וְהֶאֱמִינוּ לוֹ.

אוּלַי לִפְנֵי שְׂפָתַיִם לְחִישָׁה בּוֹקַעַת,

וְעוֹד בְּלֹא אִילָן הִסְתַּחְרְרוּ עָלִים,

וְאֵלֶּה שֶׁלָּהֶם הִקְדַּשְׁנוּ דַּעַת

בְּטֶרֶם יְדִיעָה רָכְשׁוּ תָּוֵי פָּנִים.

 

נובמבר 1933

 

8

גַּפַּת הָאַלּוֹן הַמְּשֻׁנֶּנֶת

טְבוּלָה בַּפִּנּוֹת הַקְּמוּרוֹת,

וּכְנַף הַפַּרְפַּר הַמֻּכְתֶּמֶת

טוֹבָה לְעִטּוּר הַקִּירוֹת.

כָּרֶגַע הִצְלַחְתִּי לַחְשֹׂף מָה

מַשְׁמָע הַמִּסְגָּד הַמֵּשִׁיב:

אֲנַחְנוּ אוּלַי אַיָּה סוֹפְיָה

מְלֹאת הָעֵינַיִם סָבִיב.

 

נובמבר 1933

 

9

הַגֵּד לִי, שַׁרְטַט הַסָּהָרָה,

מוֹדֵד חוֹלִיּוֹת הַעֲרָב,

הַאִם הַנְּתִיבָה הַסָּרָה

עַזָּה מֵרוּחַ הַסְּתָו?

אֲנִי לֹא נָגוּעַ בְּרַחַשׁ

דַּאֲגוֹתָיו הַיְּהוּדִיּוֹת:

הוּא לֶקַח מֵפִיק לוֹ מִלַּחַשׁ

כְּדֵי לַחַשׁ מִלֶּקַח לִשְׁתּוֹת.

 

נובמבר 1933

 

10

בְּכוֹס מַחְטָנִית, נֶגַע דֶבֶר,

נִגְמַע מִדִּבּוּק הָעִלּוֹת.

נִגַּע בְּאַנְקוֹל עַל הַקֶּבֶר

עֶרְכֵי הַמִּיתוֹת הַקַּלּוֹת.

וְיֶלֶד נוֹשֵׁם חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ,

עוֹמֵד בִּפְנֵי דוּקִים דּוֹמֵם:

תֵּבֵל רַבָּתִי אֵצֶל עֶרֶשׂ

שֶׁל נֶצַח קָטָן מְנַמְנֵם.

 

נובמבר 1933

 

11

אֲנִי מִמֶּרְחָב יָרַדְתִּי

אֶל גַּן עֲרָכִים נֶעֱזָב

וְסִבָּתִיּוֹת קָרַעְתִּי,

הַקֶּבַע הַמְּזֻיָּף.

וּפֶרֶק שֶׁל סֵפֶר הַנֶּצַח

קוֹרֵא אֲנִי בְּלִי אֲנָשִׁים:

יַלְקוּט הַמַּרְפֵּא, קוֹץ וְנֵצֶר,

חִידָה עַתִּירַת שָׁרָשִׁים.

 

נובמבר 1933

 

 

תרגומים של צור ארליך

 

בשדות פלנדריה / ג'ון מק'קְרַיי

 

בִּשְׂדוֹת פְלַנְדְרִיָה הַצְּלָבִים פָּמוֹט

לִפְרִיחַת פְּרָגִים, שַׁלְהָבוֹת חַמּוֹת

אֲדֻמּוֹת פּוֹרְעוֹת עַל קִבְרֵי עֲרַאי –

עֵת מֵעָל יָחוֹגּוּ בְּרֶנֶן מַאי

עֶפְרוֹנִים חֵרְשֵׁי יְרִיּוֹת הוֹלְמוֹת.

 

הַמֵּתִים – אֲנַחְנוּ. אֲבָל יְמוֹת

הַחַיִּים בְּטַל אַהֲבוֹת תַּמּוֹת

עוֹד בּוֹרְקִים עָלַי וְעַל פְּנֵי רֵעַי

בִּשְׂדוֹת פְלַנְדְרִיָה.

 

בְּיָדֵינוּ אֵלּוּ הַדּוֹמְמוֹת

נַנְחִילְכֶם לַפִּיד שֶׁאָסוּר לִשְׁמֹט:

שְׂאוּ אוֹתוֹ לַקְּרָב. הוּא שְׁבוּעָה וְשַׁי.

אִם תָּפֵרוּ זֹאת, הַפְּרָגִים עֵדַי

שֶׁנָּקוּם מִתַּחַת אָדְמָם הַחַי

בִּשְׂדוֹת פְלַנְדְרִיָה.

 

 

 

In Flanders fields the poppies blow

Between the crosses, row on row,

That mark our place; and in the sky

The larks, still bravely singing, fly

Scarce heard amid the guns below.

 

We are the dead. Short days ago

We lived, felt dawn, saw sunset glow,

Loved, and were loved, and now we lie

In Flanders fields.

 

Take up our quarrel with the foe:

To you from failing hands we throw

The torch; be yours to hold it high.

If ye break faith with us who die

We shall not sleep, though poppies grow

In Flanders fields.

 

 

יובל ותובל קין / רודיארד קיפלינג

​

יוּבָל שׁוֹרֵר עַל זַעַם הָאֵל,

עַל אָלָה בִּדְבַר קוֹץ וְדַרְדַּר –

אַךְ תּוּבָל לָטַשׁ קָצֶה שֶׁל מַקֵּל

וְחָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ לַבָּר.

עַתִּיק – עַתִּיק כְּתַלְמֵי הַטִּיט,

צָעִיר כְּפַגָּה טֶרֶם קַיִץ –

מוֹרִיק כָּאָבִיב כָּל שָׁנָה הוּא הָרִיב

בֵּין יוּבָל לְתוּבַל קַיִן.

 

יוּבָל שׁוֹרֵר עַל קִסְמֵי אַהֲבָה

וְעַל יָם שֶׁשָּׂם לָהּ מַנְעוּל – 

אַךְ תּוּבָל גִּלֵּף בְּגֶזַע תֵּבָה

וְחָצָה אֶת הַיָּם הַהוּא.

שְׁחוֹרָה – שְׁחוֹרָה כְּסוּפַת עֶבְרָה,

מְלוּחָה כְּמֵימֵי עָמְקַיִם – 

מָרָה וְקָרָה הַשִּׂנְאָה הַשּׁוֹרָה

בֵּין יוּבָל לְתוּבַל קַיִן.

 

יוּבָל שׁוֹרֵר כִּי תָּבוֹא הָעֵת

וְחִיל מִלְחָמוֹת יַחֲלֹף – 

אַךְ תּוּבָל כִּתֵּת לַהַב חֶרֶב מֵאֵת

וְהִנְחִיל שָׁלוֹם בְּחֵילוֹ.

טָרִי – טָרִי כְּמוֹ הַתֵּשַׁע-עֶשְׂרִים,

שָׂב מִלֶּמֶךְ אֲבִי כְּלֵי זַיִן –

רוֹעֵם וּמַצְמִית הוּא הַקְּרָב הַמַּתְמִיד

בֵּין יוּבָל לְתוּבַל קַיִן.

 

יוּבָל שׁוֹרֵר עַל צוּק עַזִּיז

שֶׁבְּכֶתֶר רֹאשׁוֹ לֹא נִגַּע –

אַךְ תּוּבָל נֶאֱחַז בִּבְלִיטָה וָזִיז

וּבָנָה אֶת עִירוֹ בַּפִּסְגָּה.

שַׂגִּיא – שַׂגִּיא כְּמָגֵן שְׁלָגִים,

שָׁפֵל כְּמַדְמֶנֶת בִּרְכַּיִם –

בַּאֲשֶׁר יִמָּצְאוּ שָׁם יִתְפַּצְּלוּ

יוּבָל וְתוּבָל קַיִן.

 

 

 

משא האדם הלבן / רודיארד קיפלינג

נוסח עברי: צור ארליך

​

עִמְסוּ מַשָּׂא הַלֹּבֶן,

שִׁלְחוּ מֵיטַב בְּנֵיכֶם

אֱלֵי גָּלוּת נִדַּחַת

לִדְאֹג וּלְרַחֵם

וְלַעֲשׂוֹת אֶת חֶסֶד

כּוֹבֵשׁ עִם נְתִינוֹ –

עַם עַגְמוּמִי וּפֶרֶא,

קְצָת שֵׁד וּקְצָת תִּינוֹק.

 

עִמְסוּ מַשָּׂא הַלֹּבֶן

בְּהִתְגַּבְּרוּת עַצְמִית

אֲשֶׁר תַּכְנִיעַ פַּחַד

וְגַאֲוָה תַּצְמִית;

בְּפֶה שֶׁאֵין בּוֹ כֹּבֶד

וּבְיֹשֶׁר לֵב מֻחְלָט,

שֶׁמַּטְרָתָם תּוֹעֶלֶת

וְרֶוַח לַזּוּלַת.

 

עִמְסוּ מַשָּׂא הַלֹּבֶן,

קְרַב פֶּרֶא שֶׁל שָׁלוֹם

אֲשֶׁר רָעָב יַשְׂבִּיעַ

וּמַגֵּפוֹת יִבְלֹם.

וּבְקָרְבְכֶם לַיַּעַד,

כְּשֶׁחֶסֶד תֶּאֱצְלוּ,

תִּרְאוּ אֵיךְ מְחַבְּלוֹת בּוֹ

הַשְּׁטוּת וְהָעַצְלוּת.

 

עִמְסוּ מַשָּׂא הַלֹּבֶן,

הַחְזִיקוּ בַּמַּטֶּה:

לֹא שַׁרְבִיטוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,

כִּי מוֹט שֶׁל מַטְאֲטֵא.

נָמָל וּכְבִישׁ תַּחְצֹבוּ –

אַתֶּם אֲשֶׁר תִּחְיוּ

וּמֵתֵיכֶם, בְּצַוְתָּא –

אַךְ לֹא לָכֶם יִהְיוּ.

 

עִמְסוּ מַשָּׂא הַלֹּבֶן

וּדְעוּ גַּם אֶת הַגְּמוּל:

אִשּׁוּם מִפִּי כְּפוּי-חֶסֶד,

שִׂנְאָה מֵעַם גָּאוּל.

שַׁוְעַת אֲשֶׁר פָּדִיתָ

אֶל אֶרֶץ מִבְטָחִים:

"זָכַרְנוּ אֶת מִצְרַיִם,

אֶת הָאֲבַטִּיחִים..."

 

עִמְסוּ מַשָּׂא הַלֹּבֶן,

גַּם גְּרָם אַל יִגָּרַע.

אַל תִּתָּלוּ בַּחֹפֶשׁ

בִּשְׁחֹק אֶתְכֶם שִׁגְרָה.

בְּכָל מֶחְדָּל אוֹ מַעַשׂ

עַם קְשֵׁה עֹרֶף זֶה

אֶתְכֶם וְאֶת צוּרֵנוּ

גַּם יַחַד יְנַסֶּה.

 

עִמְסוּ מַשָּׂא הַלֹּבֶן,

תּוֹר הַיַּלְדוּת כָּלָה;

יְמֵי חִבּוּק גַּנֶּנֶת

וּתְהִלָּה קַלָּה.

תּוֹר הַגַּבְרוּת הִגִּיעַ,

עֵת לְשַׁמֵּשׁ מוֹפְתִים

בְּאֵין תּוֹדָה וָשֶׁבַח,

כְּשֶׁבְּנֵי גִּילְכֶם – שׁוֹפְטִים.

 

 

קטעים מתוך מסה על הביקורת, אלכסנדר פופ, חלק שני

 

אַל תִּדָּמֶה לְאֵלּוּ שֶׁאִבְּדוּ מִדָּה,

שֶׁטּוֹב לָהֶם מִדַּי אוֹ רַע לָהֶם מִדַּי.

יֵשׁ שֶׁבִּפְגָם זָעוּם יַפְלִיאוּ מַכָּתָם:

גַּאֲוָתָם גְּדוֹלָה, אוֹ שֶׁשִּׂכְלָם קָטָן.

הַלָּלוּ בִּטְנֵיהֶם דָּבָר לֹא יְעַכְּלוּ;

הֵם יִבְחֲלוּ בַּכֹּל וּמְזוֹנָם הוּא כְּלוּם.

אַךְ גַּם הִתְלַהֲבוּת עוֹדֶפֶת הִיא עָווֹן:

הַמַּעֲרִיץ טִפֵּשׁ הוּא; הָאוֹהֵד – נָבוֹן.

כְּשֵׁם שֶׁעֲרָפֶל מַגְדִּיל אֶת הַמַּרְאוֹת

גַּם קִהְיוֹן הַמֹּחַ מַגְדִּילָם מְאֹד.

​

יֵשׁ שֶׁבַּיּוֹם קִלֵּל אֲבָל בַּלֵּיל הִלֵּל

וְחָשׁ תָּמִיד צוֹדֵק: בַּיּוֹם וְגַם בַּלֵּיל.

הַמּוּזָה כְּפִילֶגֶשׁ בְּעֵינָיו קַלָּה:

בַּלַּילָה אֱלִילָה, בַּבֹּקֶר אֻמְלָלָה.

רֹאשׁוֹ כְּעִיר פְּרָזוֹת: חַלָּשׁ, וּבְלִי אִתּוּת

מַחְלִיף כָּל בֹּקֶר צַד בֵּין שֵׂכֶל וּבֵין שְׁטוּת.

וְכָךְ יַסְבִּיר: מֵאֶמֶשׁ עַד הַיּוֹם הֶחְכִּים.

וּמַה מָחָר? יַחְכִּים, עַל פִּי אוֹתָם חֻקִּים.

חָכַמְנוּ מֵהוֹרֵינוּ: הֵם שׁוֹטִים, כָּךְ דַּנּוּ;

בָּנֵינו הַגְּאוֹנִים יָדוּנוּ כָּךְ אוֹתָנוּ.

 

מַה הוּא, כִּשְׁרוֹן-הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁכֹּה מַטְרִיד?

הוּא אִשְׁתְּךָ, אֲשֶׁר מִטָּה לָהּ צִבּוּרִית.

לְךָ הִנָּה צָרָה; לַשְּׁאָר – נַעֲרָצָה,

וּכְכָל שֶׁהִיא תִּתֵּן – רַק עוֹד וָעוֹד נִרְצָה.

הַתְּהִלָּה שֶׁבָּהּ הִיא תְּהִלַּת אִוֶּלֶת:

נִקְנֵית בְּיִסּוּרִים, וּבְלִי כְּאֵב אוֹבֶדֶת.

חָכָם מַרְחִיק אוֹתָהּ, רָשָׁע אוֹתָהּ שׁוֹלֵל,

וְתָם שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, וּבוּר אֵינוֹ שׁוֹאֵל.

​

סוֹפֵר יָרוּד יַחְמִיא רַק בְּגִמְגּוּם חִוֵּר,

כִּי כָּל סוֹפֵר חַלָּשׁ חַלָּשׁ גַּם כְּחָבֵר.

בְּאֵילוּ נְתִיבִים, לְאֵיזוֹ תְּהוֹם שְׁפָלָה,

מוֹשְׁכִים אֶת הָאָדָם יִצְרֵי הַתְּהִלָּה!

לְתַאֲוַת כָּבוֹד, לָכֵן, אַל תִּתְמַכֵּר,

וּשְׁמוֹר עַל הָאָדָם בְּתוֹךְ הַמְבַקֵּר.

טוּב טַעַם עִם טוּב לֵב – מִזּוּג שֶׁאֵין לִדְלוֹחַ;

כִּי אֱנוֹשִׁי לִטְעוֹת, וְאֱלוֹהִי לִסְלוֹחַ.

 

 

 

בואי לגינה, מוד / אלפרד טניסון

(מתוך המונודרמה השירית 'מוד')

מאנגלית: צור ארליך

 

בּוֹאִי לַגִּנָּה, מוֹד;

עֲטַלֵּף הַלֵּיל עָף אֱלֵי שַׁחַר.

בּוֹאִי לַגִּנָּה, מוֹד;

אֲנִי כָּאן לְבַדִּי בַּשַּׁעַר.

יַעְרָה מְעָרָה פֹּה רֵיחָהּ שֶׁנַּחְמֹד

וּבֹשֶׂם וְרָדִים עַל כָּל שַׁעַל.

 

כִּי צַפְרִיר כְּבָר פּוֹזֵז בַּזָּהָב,

וְכוֹכַב הָאַהֲבָה הַגָּבוֹהַּ

מַחְוִיר בָּאוֹר אֲשֶׁר הִיא תֹּאהַב

עַל מִטַּת שְׁמֵי נַרְקִיס וָבֹהַק.

בְּאוֹר הַחַמָּה אֲשֶׁר הִיא תֹּאהַב,

הָלוֹךְ וְהַחְוֵר וְגָווֹעַ.

 

כָּל הַלַּיְלָה שָׁמְעוּ שִׂיחֵי הַוֶּרֶד

תֹּף וְכִנּוֹר וְחָלִיל,

וּתְרִיסִים בַּיַּסְמִין, בִּסְחַרְחֹרֶת גּוֹבֶרֶת,

רָקְדוּ לְקֶצֶב הַצְּלִיל –

עַד שֶׁקֶט צָנַח עִם בַּת שַׁחַר חִוֶּרֶת

וְעִגּוּל הַיָּרֵחַ הִצְלִיל.

 

לַשּׁוֹשָׁן אָמַרְתִּי, "יֵשׁ רַק אֶחָד

שֶׁלִּבָּהּ בֶּאֱמֶת מְבַקֵּשׁ.

מָתַי הָרוֹקְדִים יַשְׁאִירוּהָ לְבַד?

הִתִּישָׁהּ הַמָּחוֹל הָעִקֵּשׁ".

כְּבָר חֲצִי-הַיָּרֵחַ בָּאֹפֶק אָבַד,

וְהַיּוֹם כְּבָר חֲצִי-מַדְלִיק אֵשׁ;

וְחַלָּשׁ עַל חוֹלוֹת, אַךְ עֲלֵי דְּרָכִים חַד,

הֵד גַּלְגַּל מִתְרַחֵק נוֹקֵשׁ.

 

אָמַרְתִּי לַוֶּרֶד, "שְׁעַת לַיְלָה עוֹבֶרֶת

בְּיַיִן וּבְשִׁיר הִלּוּלִי.

הוֹי, אַבִּיר אַהֲבוֹת, אַנְחָתְךָ לֵב שׁוֹבֶרֶת

בַּנֶּשֶׁף הַזֶּה הַלֵּילִי,

אַךְ שֶׁלְּךָ לֹא תִּהְיֶה הִיא", נִשְׁבַּעְתִּי לַוֶּרֶד,

"רַק שֶׁלִּי, לָנֶצַח שֶׁלִּי".

 

וְנֶפֶשׁ הַוֶּרֶד קָלְחָה אֶל עוֹרְקַי

כְּשֶׁהָלְמוּ נְגִינוֹת בַּנֶּשֶׁף.

מוּל אֲגַם הַגִּנָּה קַדְתִּי עֵת אֲרֻכָּה

כִּי פַּלְגֵּך בִּזְרִימָה מְכֻנֶּפֶת

רָן מִמֶּנּוּ לָאָחוּ, וּמִמֶּנּוּ רָגַע

לַחֻרְשָׁה, אֲחוֹתֵנוּ בְּנֶפֶשׁ;

 

מֵהָאָחוּ שֶׁבּוֹ אַתְּ יֶשְׁנֵךְ כְּשֶׁאֵינֵךְ,

כִּי רוֹכֵן בּוֹ הָרוּחַ הָרַךְ

וּמַצִּיב פִּרְחֵי סֶגֶל כְּחֻלִּים כְּעֵינֵךְ

עַל עֲדִי-עֲקֵבוֹת שֶׁדָּרַכְתְּ –

אֶל חֻרְשַׁת מִפְגָּשֵׁינוּ, עֶדְנִי וְעֶדְנֵךְ

בַּמִּסְתּוֹר שֶׁבַּקָּרַחַת.

 

לִבְלוּבֵי הַלָּבָן בַּשִּׁיטָה הַצְּנוּמָה

לֹא נִרְעֲדוּ וְלֹא שָׁחוּ.

פְּרִיחָה חֲלָבִית עִרְסְלָה אֶת עַצְמָהּ,

מַרְגָּנִית נִמְנְמָה בָּאָחוּ.

רַק עֵינוֹ שֶׁל הַוֶּרֶד לֹא נֶעֱצְמָה,

רַק פִּרְחֵי הַשּׁוֹשָׁן לֹא נָחוּ,

כִּי אֶת מָה שֶׁהִבְטַחְתְּ הֵם נָצְרוּ בַּצָּמָא,

וּבִכְיָם אֶל הַשַּׁחַר – לָךְ הוּא.

 

מַלְכַּת בְּנוֹת הַוֶּרֶד אֲשֶׁר בַּגַּנִּים,

חָדְלוּ הַמְּחוֹלוֹת; מָה לָךְ שָׁם?

בּוֹאִי בַּמֶּשִׁי, בִּבְרַק הַפְּנִינִים,

מַלְכָּה בַּת וְרָדִים וְשׁוֹשָׁן;

זִרְחִי בְּתַלְתַּל וּבְזֹהַר פָּנִים,

שַׁמְּשִׁי לַפְּרָחִים שִׁמְשָׁם.

 

אָז בַּשַּׁעַר צָנְחָה דִּמְעַת

שְׁעוֹנִית כְּמַעְיָן מְפַכֶּה.

הִיא בָּאָה, יוֹנַת-תַּמַּת-

לְבָבִי, אוֹר חַיַּי. הַאֶזְכֶּה?

קוֹרֵא וֶרֶד אָדֹם: "הִיא כְּבָר פֹּה כִּמְעַט".

"בְּאִחוּר", וֶרֶד צַח מְבַכֶּה.

הַנּוּרִית מַסְכִּיתָה: "אֲנִי שׁוֹמַעַת";

הַשּׁוֹשָׁן סָח: "אֲנִי מְחַכֶּה".

​

הִיא בָּאָה, חֶלְקִי, אוֹצָרִי;

הִלּוּכָהּ רְחִיפַת אָמָּן.

יִשְׁמְעֶנָּה לִבִּי וְיַמְרִיא

גַּם לוּ בֶּעָפָר נִטְמַן;

יִשְׁמְעֶנָּה בְּשָׂרִי וְיַמְרִיא

גַּם לוּ מֵת זֶה עִדָּן וּזְמַן;

לְרַגְלֶיהָ יָקוּם וְיָחִיל עֲפָרִי

וְיִפְרַח בְּגוֹנֵי אַרְגָּמָן.

​

 

 

תרגומים של ערן צלגוב

 

תקשורת | אליסיה פרטנוי מספרדית 1955

 

אֲנִי מְדַבֶּרֶת אִתְּךָ עַל שִׁירָה

וְאַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי

מָתַי אוֹכְלִים.

הַנּוֹרָא מִכֹּל הוּא            

שֶׁגַּם אֲנִי רְעֵבָה.

​

​

 

שיעור גאוגרפיה | כריס אבאני מאנגלית 1966

 

עֲבוּר הָאִיגְבּוֹ כָּל אֶחָד הוּא מִשְׁפָּחָה, הַכֹּל

קְשׁוּרִים זֶה לְזֶה, כָּךְ הִסְבִּירָה סָבְתָא.

כְּמוֹ הַמִּקְלַעַת בְּמַחְצֶלֶת הַדְּקָלִים הַזּוֹ, אָנוּ שְׁזוּרִים זֶה בְּזֶה, רוֹאֶה?

​

זֶהוּ הָעוֹלָם עֲבוּר הָאִיגְבּוֹ.

מְהַנְהֶנֶת, הָאַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגִית הַגֶּרְמָנִיָּה

מְלַקֶּקֶת בְּרִכּוּז אֶת עֶפְרוֹנָהּ וְרוֹשֶׁמֶת:

"עֲבוּר הָאִיגְבּוֹ, הָעוֹלָם שָׁטוּחַ כְּמַחְצֶלֶת".

 

 

 

זיכרון | לוסיל קליפטון מאנגלית 1936­-2010

​

בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי לְסַפֵּר אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ

לְהִזָּכֵר בְּפָנֶיהָ שֶׁל אִמֵּךְ

הוֹפְכוֹת לְמַיִם תַּחַת לֹבֶן הַמִּלִּים

שֶׁל הָאִישׁ בַּחֲנוּת הַנַּעֲלַיִם. בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי,

לַמְרוֹת שֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת טוֹב מִמֶּנִּי,

לֹא בִּגְלַל קִסְמָהּ

אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁזֶּה מֵעוֹלָם לֹא קָרָה

הִיא אוֹמֶרֶת,

לֹא מוֹכֵר מְאַיֵּם מִתְנַשֵּׂא,

לֹא זַעַם, לֹא בּוּשָׁה, דָּבָר מֵאֵלּוּ

מֵעוֹלָם לֹא קָרָה.

אֲנִי רַק זוֹכֶרֶת קוֹנָה לָךְ

אֶת נַעֲלֵי הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּךְ

הִיא מְחַיֶּכֶת. בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי

אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ.

 

 

 

השחור מדבר על נהרות | לנגסטון יוז מאנגלית 1901­-1967

​

יָדַעְתִּי נְהָרוֹת קְדוּמִים כְּמוֹ הָעוֹלָם וְעַתִּיקִים יוֹתֵר מִזְּרִימַת דָּם אָדָם בְּעוֹרְקֵי אָדָם.

 

נִשְׁמָתִי נֶעֶשְׂתָה עֲמֻקָּה כְּמוֹ הַנְּהָרוֹת.

​

רָחַצְתִּי בַּפְּרָת כְּשֶׁהַזְּרִיחוֹת הָיוּ צְעִירוֹת.

בָּנִיתִי אֶת בִּקְתָּתִי עַל שְׂפַת-הַקוֹנְגּוֹ וְהוּא הִרְדִּים אוֹתִי בְּשִׁיר עֶרֶשׂ.

הִבַּטְתִּי בַּנִּילוּס וְהֵרַמְתִּי אֶת הַפִּירָמִידוֹת מֵעָלָיו.

שָׁמַעְתִּי אֶת שִׁירַת הַמִּיסִיסִיפִּי כְּשֶׁאֵיְיבּ לִינְקוֹלְן יָרַד לְנְיוּ אוֹרְלִינְס, וְ

 

רָאִיתִי אֶת חֵיקוֹ הַבּוֹצִי הוֹפֵךְ זָהֹב כֻּלּוֹ עִם הַשְּׁקִיעָה.

​

יָדַעְתִּי נְהָרוֹת:

נְהָרוֹת קְדוּמִים, כֵּהִים.

 

נִשְׁמָתִי נֶעֶשְׂתָה עֲמֻקָּה כְּמוֹ הַנְּהָרוֹת.

 

​

* | וולט וויטמן מאנגלית 1819­-1892

​

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל תְּהִלַּת הַגִּבּוֹרִים

וּנִצְחוֹנוֹת שָׂרֵי צָבָא, בָּהֶם לֹא מְקַנֵּא,

וְלֹא בַּנָּשִׂיא בִּנְשִׂיאוּתוֹ, וְלֹא בֶּעָשִׁיר בְּבֵיתוֹ הָרָם.

אֲבָל בְּשׁוֹמְעִי עַל אַחֲוַת הָאוֹהֲבִים, אֵיךְ הָיוּ,

אֵיךְ בַּחַיִּים, דֶּרֶךְ סַכָּנוֹת, טִינָה, לְלֹא שִׁנּוּי, עוֹד וָעוֹד,

מִנֹּעַר, דֶּרֶךְ בַּגְרוּת, זִקְנָה, לְלֹא הִסּוּס,

עַד כַּמָּה לִבְּבוּ וְנֶאֱמָנִים הָיוּ,

אָז מְהַרְהֵר אֲנִי – וּמְמַהֵר לָלֶכֶת עִם הַמָּרָה שֶבַּקְּנָאוֹת.

 

 

הדרום | חורחה לואיס בורחס מספרדית 1899­­-1986

​

מֵאַחַת מֵהַחֲצֵרוֹת שֶׁלָּךְ לִרְאוֹת אֶת

הַכּוֹכָבִים הַקַדְמוֹנִים,

מֵהַסַּפְסָל

הַמּוּצָל לִרְאוֹת אֶת

הָאוֹרוֹת הַפְּזוּרִים הַלָּלוּ 

שֶׁבּוּרוּתִי לֹא לָמְדָה אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם

וְלֹא אֶת מִיקוּמם בִּקְבוּצוֹת הַכּוֹכָבִים,

לָחוּשׁ אֶת מַחֲזוֹר הַמַּיִם

בַּמַּעְיָן הֶחָבוּי,

רֵיחַ הַיַּסְמִין וְהַיַעֲרָה,

דּוּמִיַּת הַצִּפּוֹר הַיְּשֵׁנָה,

קֶשֶׁת הַכְּנִיסָה לַבַּיִת, הַלַּחוּת

- כָּל אֵלּוּ, אוּלַי, הֵם הַשִּׁיר.

 

 

זה הכל כל כך קצר | אלן גינסברג מאנגלית 1926­-1997

​

אֲנִי מֻכְרָח לְוַתֵּר עַל

סְפָרִים, הַמְחָאוֹת, מִכְתָּבִים

שִׁדּוֹת, דִּירָה,

כָּרִיּוֹת, גּוּפוֹת וְעוֹר

אֲפִלּוּ עַל הַכְּאֵב בְּשִׁנַּי.

 

 

עַם | לאונרד כהן מאנגלית 1934­-2016

​

פְּרָחִים לְהִיטְלֵר פִּהֵק הַקַּיִץ

פְּרָחִים עַל כָּל הַדֶּשֶׁא הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי

וְהִנֵּה כְּפָר קָטָן

צוֹבְעִים אוֹתוֹ לִקְרַאת הַחַגִים

הִנֵּה כְּנֵסִיָּה קְטַנָּה

הֵנָּה בֵּית-סֵפֶר

הֵנָּה כְּלַבְלַבִים עוֹשִׂים אַהֲבָה

הַדְּגָלִים מַבְהִיקִים כְּמוֹ כְּבִיסָה

פְּרָחִים לְהִיטְלֵר פִּהֵק הַקַּיִץ

 

 

* | רוברטו בולניו מספרדית 1953­-2003

​

כְּתֹב עַל הָאַלְמָנוֹת, הַנְּטוּשוֹת,

הַזְּקֵנוֹת, הַנֵכוֹת, הַמְּשֻׁגָּעוֹת.

מֵאֲחוֹרֵי הַמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים

הַמְּנִיעִים אֶת הָעוֹלָם – הֵן שָׁם.

חַיּוֹת מִיּוֹם לְיוֹם, לוֹות כֶּסֶף,

לוֹמְדוֹת אֶת הַכְּתָמִים הָאֲדֻמִּים הַקְּטַנִּים

שֶׁל הֶעָרִים שֶׁלָּנוּ,

            שֶׁל הַסְּפּוֹרְט שֶׁלָּנוּ,

                        שֶׁל הַשִּׁירִים שֶׁלָּנוּ.

 

 

* | פבלו נרודה מספרדית 1904­-1973

​

תּוֹדָה, כִּנּוֹרוֹת, עַל יוֹם זֶה

שֶׁל אַרְבָּעָה אָקוֹרְדִּים. צָלוּל

הוּא צְלִיל הַשָּׁמַיִם,

קוֹלוֹ הַכָּחֹל שֶׁל הָאֲוִיר.

 

 

עץ בִּפְנים | אוקטביו פס מספרדית 1914­-1998

​

בְּמִצְחִי צָמַח עֵץ.

צָמַח פְּנִימָה.

שָׁרָשָׁיו הֵם כְּלֵי-דָּם,

עֲצַבִּים הֵם עֲנָפָיו,

עַלְוָתוֹ הַסְּבוּכָה מַחְשָׁבוֹת.

מַבָּטַיִךְ מַצִּיתִים אוֹתוֹ

וּפֵרוֹתָיו הַמֻּצָּלִים

הֵם תַּפּוּזֵי דָּם

הֵם רִמּוֹנֵי לֶהָבָה.

           

שַׁחַר עוֹלֶה,

בְּגוּפוֹ שֶׁל הַלַּיִל.

שָׁם בִּפְנִים, בְּמִצְחִי,

הָעֵץ מְדַבֵּר.

            הִתְקָרְבִי, שׁוֹמַעַת?

 

 

לילה ושלג | חוסה אמיליו פָּאצֵ'קוֹ מספרדית 1939­-2014

​

נִגַּשְׁתִּי לְחַלּוֹן וּבִמְקוֹמוֹ שֶׁל הַגַּן גִּלִּיתִי אֶת

הַלַּיְלָה זְרוּעַ-כּוֹכְבֵי שֶׁלֶג כֻּלּוֹ.

 

הַשֶּׁלֶג עוֹשֶׂה אֶת הַדְּמָמָה לְמוּחָשִׁית, הוּא

הִתְרַסְּקוּת הָאוֹר וְהוּא כָּבֶה.

 

הַשֶּׁלֶג לֹא רוֹצֶה לוֹמַר דָּבָר: הוּא רַק שְׁאֵלָה

שֶׁמְּאַפְשֶׁרֶת לְמִילְיוֹנֵי סִימָנֵי שְׁאֵלָה לָרֶדֶת עַל

הָעוֹלָם.

 

 

הילד האילם | פדריקו גרסיה לורקה מספרדית 1898­-1936

​

הַיֶּלֶד מְחַפֵּשׂ אֶת קוֹלוֹ.

(הוּא אֵצֶל מֶלֶךְ הַצָּרְצַרִים.)

בְּטִיפַּת מַיִם אַחַת

חִיפֵּשׂ אֶת קוֹלוֹ הַיֶּלֶד.

 

אֵינֶנִּי רוֹצֶה בּוֹ כְּדֵי לְדַבֵּר;

אֶעֱשֶׂה מִמֶּנּוּ טַבַּעַת

שֶׁשְּׁתִיקָתִי תַּעֲנוֹד

עַל אֶצְבַּעָהּ הַקְּטַנְטַנָּה.

 

בְּטִיפַּת מַיִם אַחַת

חִיפֵּשׂ אֶת קוֹלוֹ הַיֶּלֶד.

(אֵי-שָׁם בַּמֶּרְחָק, הַקּוֹל הַשָּׁבוּי

הִתְלַבֵּשׁ כִּצְרָצַר.)

 

 

טקסטורות | ג'ק גילברט מאנגלית 1925­-2012

​

הָלַכְנוּ שְׁלֹשָׁה מַיְלִים בַּלַּיְלָה

כְּשֶׁעָצַרְתִּי לְהַשְׁתִּין. הִיא עָצְרָה קְצָת מֵעֵבֶר.

כִּוַּנְתִּי אֶל חוֹמַת הָאֶבֶן שֶׁל הַכֶּרֶם,

אֲבָל הָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת זֶה וְהִיא הִשְׁמִיעָה קוֹל.

הִתְנַצַּלְתִּי. "הַכֹּל בְּסֵדֶר" הִיא אָמְרָה מִתּוֹךְ

הַחֲשֵׁכָה, קוֹלָהּ אַחֵר. "אָהַבְתִּי אֶת זֶה".

 

 

אין כניסה לכלבים ולמקסיקנים | אנה קסטילו מאנגלית 1953

​

הָיִינוּ בְּדַרְכֵּנוּ מִשִּׁיקָגוֹ לְלָארֶדוֹ

כְּשֶׁהָאוֹטוֹבּוּס עָצַר בְּאֵיזֶה דָּיְנֶר אֵיפְשֶׁהוּ בְּטֶקְסָס.

מָאמִי וַאֲנִי יָרַדְנוּ בְּשֶׁקֶט,

כְּפִי שֶׁעָשִׂינוּ אָז, בְּלִי לְהִתְבַּלֵּט,

כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד

עָשִׂינוּ אוֹ לֹא עָשִׂינוּ

דְּבָרִים. בִּפְנִים, כְּשֶׁכָּל הַשְּׁאָר אָכְלוּ, אֲנַחְנוּ חִכִּינוּ

וְחִכִּינוּ

וְאִישׁ לֹא בָּא לָקַחַת אֶת הַהַזְמָנָה שֶׁלָּנוּ.

הַנֶּהָג קָרָא:

"כֻּלָּם לַעֲלוֹת"

וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

 

מָאמִי אָחֲזָה בְּיָדִי וְזֵרְזָה אוֹתִי

כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשָּׁאֵר מֵאָחוֹר. אֲנַחְנוּ

לֹא אָכַלְנוּ בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב.

 

זֶה קָרָה מִזְּמַן,

אֲבָל הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי, בָּטוּחַ טוֹב יוֹתֵר מִזִּכָּרוֹן שֶׁל כֶּלֶב.

 

 

פרגים באוקטובר | סילביה פלאת' מאנגלית 1932­-1963

​

אֲפִלּוּ עַנְנֵי-הַשֶּׁמֶשׁ בְּבֹקֶר זֶה לֹא יוּכְלוּ

לְחֲצָאִיּוֹת אֵלּוּ.

אַף לֹא לָאִשָּׁה בָּאַמְבּוּלַנְס

שֶׁלִּבָּהּ הָאָדֹם מִבַּעַד לִמְעִילָהּ מְלַבְלֵב כֹּה

מְהַמֵּם.

 

מַתָּת, מַתַּת אַהֲבָה,

כְּלָל לֹא נִתְבַּקְּשָׁה

מֵהַשָּׁמַיִם

 

חִוֶּרֶת וְלוֹהֶבֶת

מַצִּיתָה אֶת פַּחְמָנֶיהָ הַחַד-חַמְצָנִיִם, בְּעֵינַיִם

דְּהוּיוֹת לַעֲצִירָה תַּחַת מִגְבָּעוֹת-מְעֻגָּלוֹת.

 

הוֹ, אֵלִי, מִי אֲנִי

שֶׁפִּיּוֹת מִתְאַחֲרִים אֵלּוּ יִפָּעֲרוּ לִזְעָקָה

בְּיַעַר כְּפוֹר, בְּשַׁחַר דַּרְדַּרִים-כְּחֻלִּים.

 

 

התפכחות בעשר בדיוק | וואלס סטיבנס מאנגלית 1879­-1955

​

הַבָּתִּים רְדוּפִים

עַל-יְדֵי חֲלוּקֵי-לַיְלָה לְבָנִים.

אַף לֹא יָרוֹק אֶחָד,

אוֹ סָגוֹל עִם טַבָּעוֹת יְרוּקּוֹת,

אוֹ יָרוֹק עִם טַבָּעוֹת צְהוּבּוֹת,

אוֹ צָהוֹב עִם טַבָּעוֹת כְּחוּלּוֹת.

אַף לֹא אֶחָד מֵהֵם מוּזָר,

בְּגַרְבֵּי תַּחְרָה

וַחֲגוֹרוֹת חֲרוּזִים.

אֲנָשִׁים לֹא

יַחַלְמוּ עַל בָּבּוּנִים אוֹ חְלְּזוֹנוֹת.

רַק, פֹּה וְשָׁם, מַלָּח זָקֵן,

מְבוּסָּם וְנָם בְּמַגָּפָיו,

לוֹכֵד נְמֵרִים

בְּמֶזֶג-אֲוִויר אָדוֹם.

 

 

בלוז הלוויה | ו.ה. אודן מאנגלית 1907­-1973

​

עִצְרוּ הַשְּׁעוֹנִים, נַתְּקוּ אֶת הַקַּו,

בְּעֶצֶם עֲסִיסִית הַסּוּ אֶת הַכְּלַבְלַב.

הַשְׁקִיטוּ פְּסַנְתֵּרִים וּבְתֹף בִּלְתִּי נִשְׁמָע

הַכְנִיסוּ הָאָרוֹן וּתְנוּ לַמְּקוֹנְנִים בָּמָה.

 

תְּנוּ לִמְטוֹסִים לַחוּג בָּאֲנָחָה מֵעַל

לִרְשֹׁם בָּרְקִיעִים הָאִישׁ הַזֶּה הוּא זַ"ל

קַשְּׁטוּ יוֹנֵי-דֹּאַר בְּצַוְּארוֹנִים צְחֹרִים

וּכְפָפוֹת שְׁחֹרוֹת הַלְבִּישׁוּ לַשׁוֹטְרִים.

 

הוּא לִי הָיָה צָפוֹן, דָּרוֹם, מַעֲרָב וְגַם מִזְרָח

שְׁבוּעַ הָעֲבוֹדָה וּמְנוּחַת שַׁבָּת הַמְּבֹרָךְ,

מַחֲצִית יוֹמִי הָיָה, לֵילִי, מִלִּים וְגַם שִׁירָה,

חָשַׁבְתִּי שֶׁהָאַהֲבָה נִצְחִית, אֵיזוֹ טָעוּת מָרָה.

 

הַכּוֹכָבִים לֹא רְצוּיִים: אֶת כֻּלָּם כַּבּוּ,

אִרְזוּ אֶת הַיָּרֵחַ, אֶת הַחַמָּה פָּרְקוּ,

רוֹקְנוּ אֶת הַיָּמִים, עִקְרוּ הַיְּעָרוֹת

 

כִּי מֵעַתָּה שׁוּם טוֹב לֹא יוּכַל לִהְיוֹת.

​

 

תָּקְתֶּחוֹדִי | לואיס קרול 1832­-1898

​

שְׁעַת בִּרֻל, וּמוּזְרַפֵּי תּוֹבְהַיִים

רָקְגוּ וחִיגְוֶוּ בָּסְּדוֹטִין,

אָז הִמְסִיסוּ הָבּוּרְגַיִים

וְהִזְעִיצוּ גַּעַשׁ הַמּוֹמִין.

 

"הִישָּׁמֵר בְּנִי מִן הַתָּקְתֶּחוֹד

מִשֵּׁן חוֹתֶכֶת, טוֹפֶר לוֹפֵת

הִישָּׁמֵר מֵעוֹף הַגָּבְגּוֹבּוֹן מְאֹד

וְנוּס מִזַּעֲמוֹס הַקְּמַטְצוֹבֵט"

 

נָטַל בַּיָּד חֶרֶב מְחוּשֶסֶת

חִיפֵּשׂ צָרוֹ גְּדַלְמוֹן זְמַן רַב,

וְנָח לוֹ שָׁם, בְּצֵל עֵץ טַמְטַם

עָמַד הוֹגֶה בְּשַׂרְעָפַיו.

 

עוֹדוֹ בְּאוּפִישׁ מְהוּגָּג,

הַתָּקְתֶּחוֹד בְּעֵינַיִים אֵשׁ

גָּח מֵשִׁיף מִיַּעַר מְטוּלָג

לִקְרָאתוֹ מִתְבַּרְלָבֶּשׁ.

 

אַחַת, שְׁתַּיִים, שׁוּב וָשׁוּב

הַמְּחוּשֶסֶת זִיר וּגְזָר

אוֹתוֹ קָטַל, רֹאשׁוֹ נָטַל

וְכָךְ הִידְרֵר לוֹ וְחָזַר.

 

"אֶת הַתָּקְתֶּחוֹד קָטַלְתָּ קֶטֶל?

בֵּן מַזְרִיחַ, בּוֹא וַאֲחַבֵּק

זֶה יוֹם מְאוּשָּׁחַג! קַלוּ! קַלַי!"

אֶת אָשְׁרוֹ זִימְשֶׁק.

 

שְׁעַת בִּרֻל, וּמוּזְרַפֵּי תּוֹבְהַיִים

רָקְגוּ וחִיגְוֶוּ בָּסְּדוֹטִין,

אָז הִמְסִיסוּ הָבּוּרְגַיִים

וְהִזְעִיצוּ גַּעַשׁ הַמּוֹמִין.

 

 

מתוך הפתיחה ל"בצל חורש חלב" | דילן תומס מאנגלית 1914­-1953

 

לְהַתְחִיל בַּהַתְחָלָה:

זֶהוּ אָבִיב, לֵילֹא-יָרֵחַ בַּעֲיָירָה, לֵילֹא-כּוֹכָב וּשְׁחוֹר-מִקְרָא, מִשְעֹולִים מְאוּבְּנָנִים שְׁקֵטִים וּמְגוּבְּנָנִים, וְחוֹרֶשׁ הָאַהָבִים-וְאַרְנָבִים מְדַדֵּה בְּאֵין-רוֹאִים מַטָּה, אֶל שְׁחוֹר-שְׁזִיף, שָׁחוֹר, זַרְזִיף, שְׁחוֹר-עוֹרֵב, אֶל יָמְנַדְנֵדוּגִיוֹת. הַבָּתִּים סוּמִים כְּחֲפַרְפָּרוֹת (אִם כִּי חֲפַרְפָּרוֹת רוֹאוֹת יָפֶה הַלַּיְלָה, עִמְקֵי קְטִיפָה מְזַרְבְּבִים), אוֹ כְּמוֹ רב-חובל קֶט, סוּמָא, בַּכִּיכָּר הָעֲמוּמָה בֵּין הַמַּשְׁאֵבָה לִשְׁעוֹן הָעֲיָירָה, הַחֲנוּיּוֹת אֲשֶׁר בְּאֵבֶל, הֵיכַל הָעִיר בְּבִגְדֵי-הָאַלְמָנוּת. וְכָל אַנְשֵׁי הָעֲיָירָה הָרְדוּמָה וְהֶהָלוּמָה שֵׁינָה יְשֵׁנִים כָּעֵת.

הַס, יְשֵׁנִים הַתִּינוֹקוֹת, הָאִיכָּרִים, הַדַּיָּיגִים, הַסּוֹחֲרִים וְהַקְּשִׁישִׁים, סַנְדְּלָר, מוֹרֶה, דַּוָּור וּפֻנְדְּקַאי, הַקַּבְרָן, הַיַּצְאָנִית, שִׁיכּוֹר, חַיָּיט, מַטִּיף בַּשַּׁעַר, שׁוֹמֵר-הַחוֹק, שולות-צְדָפוֹת, רַגְלֵיהֶן קְרוּמוֹת כְּשֶׁל בַּרְוָוז, וְרַעֲיוֹת מֵהוּגָנוֹת. נְעָרוֹת צְעִירוֹת מוּצָּעוֹת רַכּוֹת עַל יְצוּעַן אוֹ גּוֹלְשׁוֹת בַּחֲלוֹמָן, בַּטַּבָּעוֹת וּנְדוּנְיָה, מְלֻווֹת לַחוּפָּה בִּידֵי גַּחֲלִילִּיוֹת במוֹרָד חוֹרֶשׁ נוֹגֵן עוּגָב. הַנְּעָרִים חוֹלְמִים רָעָה אוֹ עַל חַוּוֹת מִתְקוֹמְמוֹת שֶׁל לַיְלָה וְיָם-בְּלֹא-חוּקִּים. וּבַשָּׂדוֹת פִּסְלֵי פֶּחָם שֶׁל הַסּוּסִים הַיְּשֵׁנִים, הַפָּרוֹת בָּרְפָתוֹת, הַכְּלָבִים בַּחֲצֵרוֹת לַחוֹת הַחוֹטֶם וְהַחֲתוּלִים בִּקְרָנוֹת זָוִוית אוֹ בְּעֹרְמַת-תָּם חוֹמְקִים, בפרצי השתוקקות, עַל עָב בּוֹדֵד שֶׁל הַגַּגּוֹת.

....

הַסְכֵּת. זֶהוּ לַיְלָה בְּצִינַת בֵּית-הַתְּפִילָּה המִשְׁתּוֹפֵף, מְזַמֵּר מִזְמוֹרִים בְּשָׁבִיס וְסִיכָּה וּמֶשִׁי שָׁחוֹר, נֶחְנָק בַּעֲנִיבַת-פַּרְפַּר וְקִישׁוּרֵי-שְׂרוֹכִים, מִשְׁתַּעֵל כְּמוֹ עֵז מֵינֶקֶת, מוֹצֵץ מֶנְטָה וּמִתְנַמְנֵם הַלְלוּיָהּ; לַיְלָה בַּמִּסְבָּאָה, דּוֹמֵם כְּמוֹ דּוֹמִינוֹ; בַּעֲלִיַּית הַגַּג שֶׁל אוֹקִי הַחַלְבָּן כְּמוֹ עַכְבָּר עוֹטֶה כְּפָפוֹת; בְּמַאֲפִיָה שֶׁל דאי לחם כְּמוֹ קֶמַח שָׁחוֹר הוּא מִתְעוֹפֵף. זֶה לַּיְלָה בִּרְחוֹב הַחֲמוֹרִים טוֹפֵף דּוּמָם, אָצָה עַל פַּרְסוֹתָיו, לְאוֹרֵךְ הַמִּשְׁעוֹל הַמְּצוּדָּף, חוֹלֵף חַלּוֹן עָטוּי וִילוֹן עָצִיץ-שָׂרָךְ, קִישּׁוּט, פִּיּוּט, עוּגָב-קָנִים שִׁידָּת קוֹדֶשׁ, צִבְעֵי-מַיִם עֲבוֹדַת-יָד, כֶּלֶב חֶרֶס וְקוּפְסַת פַּח סְמוּקַה שֶׁל תֵּה. זֶה לַיְלָה מִשְׁתַהֵה בֵּין כִּרבּוּלִיוֹת שֶׁל תִּינוֹקוֹת.

....

זְמַן חוֹלֵף. הַסְכֵּת. זְמַן חוֹלֵף.

כָּעֵת גַּשׁ וְהִתְקָרֵב.

רַק אַתָּה תּוּכַל לִשְׁמוֹעַ אֶת הַבָּתִּים הַיְּשֵׁנִים בָּרְחוֹבוֹת בַּלַּיְלָה הָאִיטִּי-מָלוּחַ לְעָמְקוֹ, הַשָּׁחוֹר וְהֶחָבוּשׁ. רַק אַתָּה תּוּכַל לִרְאוֹת בְּחַדְרֵי-הַשֵּׁינָה הַמּוּגָפִים תחתונים וְתַחְתוֹנִית עַל כִּסָּאוֹת, סְפָלִים וַאֲגָנִים, כּוֹס שִׁינַּיִים תּוֹתָבוֹת, אֶת "הַלֹּא-תִּנְאַף" שֶׁעַל הַקִּיר וְאֶת תַּצְלוּמֵיהֶם הַמַּצְהִיבִים-בּוֹהִים שֶׁל הַמֵּתִים אֶל צִיפּוֹרֶת הַצַּלָּם. רַק אַתָּה תּוּכַל לִשְׁמוֹעַ וְלִרְאוֹת, תַּחַת עֵינֵי הַיְּשֵׁנִים, תְּנוּעוֹת וַאֲרָצוֹת וּצְבָעִים וּמְבוֹכִים וְאַכְזָבוֹת, קְשָׁתוֹת וּלְחָנִים וּמִשְׁאָלוֹת, אֶת הַמָּעוֹף וְהַנְּפִילָה וְהַיֵּאוּשׁ וְאֶת כָּל הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁל חֲלוֹמָם.

מִמְּקוֹמְךָ, תּוּכַל לִשְׁמוֹעַ חֲלוֹמָם.