אירוע סיום

אירוע סיום: חלק א: עפרי עקביא (שירה וגיטרה), רחל מזור (חליל)

בבוקר / יהודה עמיחי

לחן: עפרי עקביא

בַּבֹּקֶר אֲנִי עוֹמֵד לְיַד מִטָּתֵךְ

צִלִּי נוֹפֵל עַל פָּנַיִךְ

וּמַעֲמִיק אֶת שְׁנָתֵךְ

וְעוֹשֶׂה לָךְ תּוֹסֶפֶת לַיְלָה.

כְּאֶצְבְּעוֹת מְעַשֵּׁן

נַפְשֵׁךְ כָּהֲתָה

מְכוּרָה לָאַהֲבָה.

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ

בְּכָל מְאוֹדִי

וּבְכָל אוֹדִי.

בגן מוקסם / יהודה עמיחי

לחן: יהודית רביץ, עיבוד: עפרי עקביא

בְּגַן מֻקְסָם יוֹשֵׁב אִישׁ מְפֻכָּח,

חֶצְיוֹ מוּאָר, חֶצְיוֹ שָׁכַח.

אִמּוֹ קָרְאָה לוֹ מֵחַלּוֹן שֶׁל שֵׁנָה,

אַךְ הוּא לֹא יָשַׁן וְלָכֵן לֹא פָּנָה,

וְיָצָא לְבַדּוֹ אֶל מִחוּץ לַגָּדֵר,

חֶצְיוֹ הוּא, חֶצְיוֹ אַחֵר.

וְאָהַב סִפּוּר אָהֲבָה מְפֻרְסָם.

וּמֵאָז לֹא שָׁב אֶל הַגַּן הַמֻּקְסָם.

וְחַי בַּטּוֹב וְחַי בַּכְּאֵב

וְאִם לֹא מֵת הוּא עֲדַיִן אוֹהֵב.

אשה / רינה שני

לחן: עפרי עקביא

אֲהוּבִי כְּבָר יָשֵׁן. אֲנִי הוֹלֶכֶת

אֶל הָעִיר. חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי עֲטוּפָה

בִּמְעִיל, אֲבָל רוּחַ מָרָה נוֹשֶׁכֶת

בִּבְשָׂרִי, וְהוֹפֶכֶת בִּי וְהוֹפֶכֶת.

חָשַׁבְתִּי שֶׁקָּנִיתָ לִי מְעִיל. וְהִנֵּה

אֲנִי עָפָה בָּרוּחַ וְאֵין מְרַפֵּא

לְאִשָּׁה שֶׁמְּעוֹפֶפֶת וְנֶהְפֶּכֶת

וְנֶהְפֶּכֶת.

אֲהוּבִי כְּבָר טָמוּן בְּתוֹךְ כֵּלָיו.

הִנֵּה יָמִים פְּרוּעִים שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים

סְדוּרִים וַעֲרוּכִים, שְׁמוּרִים בָּעֲטִיפָה

וְקוֹל אוֹרֵב לָהּ לָאִשָּׁה,

קָשֶׁה מְעוּפָהּ.

כל בוקר / נתן זך

לחן: עפרי עקביא

כָּל בֹּקֶר מֵיטִיב עִמִּי:

אַתְּ אֵינֵךְ. זֹאת אוֹמֶרֶת,

אַתְּ עוֹד יְכוֹלָה לָבוֹא.

בּוֹאִי הָעֶרֶב.

כָּל עֶרֶב מֵיטִיב עִמִּי:

לֹא בָּאת. זֹאת אוֹמֶרֶת,

אַתְּ סְתָם מִתְאַחֶרֶת.

בּוֹאִי מָחָר.

האנשים המחכים / חיים גורי

לחן: עפרי עקביא

הָיִינוּ שָׁם הָאֲנָשִׁים הַמְּחַכִּים,

עַל אַף הַזְּמַן שֶׁלֹּא עָמַד מִלֶּכֶת

וְהַמֶּרְחָק הַלֹּא מַסְכִּים.

הֵבַנּוּ לְאִטֵּנוּ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר.

דִּבַּרְנוּ אֶל לִבֵּנוּ,

גָּמַרְנוּ אֹמֶר לֹא לְאַבֵּד אֶת הַתִּקְוָה.

הָאַהֲבָה לֹא גִּלְּתָה סִימָנֵי עֲיֵפוּת,

עָבְדָה שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת, תְּפוּסָה עַל חַם,

בִּקְּשָׁה יוֹמָם וָלַיְלָה לְהַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר.

שיר ערש / זרובבל גלעד

לחן: עפרי עקביא

"נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים"

מְזַמְּרִים הָעֲנָנִים,

וְכוֹכָב קָטָן בָּרוֹם

מְחַיֵּךְ לוֹ מֵחֲלוֹם

וְלוֹחֵשׁ לָךְ וּמַנְעִים:

"נוּמִי, נוּמִי, נִים".

"נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים" –

עַלְעַלֵּי עֵצִים נָעִים;

זֶה הָרוּחַ הַשּׁוֹבָב

בָּא רָכוּב עַל זְנַב הָעָב

וְלוֹחֵשׁ לָךְ וּמַנְעִים:

"נוּמִי, נוּמִי, נִים".

"נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים" –

לַשָּׂדוֹת וְלַגַּנִּים,

מִן הָהָר יָרַד הַצֵּל

בָּא לָעֵמֶק, בָּא הַלֵּיל.

פַּעֲמוֹן הַרְחֵק יַנְעִים:

"נוּמִי, נוּמִי, דִּין-דִּין-דִּין!".

אירוע סיום: חלק ב' – נדב דלומי (שירה וגיטרה) – טעימות מאלבומו החדש "צעד לאחור"

קטיה / מילים ולחן: נדב דלומי

ברחוב של קטיה, אין רחמים/ ויש צרות/ ומזרנים קשים

כשהיא חוזרת ממשמרת/ לובשת את המדים הלבנים

מקשיבה לאוטובוסים משתעלים

המלאכים שרים לקטיה, אבל אף אחד לא מקשיב

רואה את קטיה נוסעת לבד לעיר היקרה

שם מגדלים כיבו את השמש, אבל קטיה לא רואה

היא עוצמת עיניים/ ולפעמים עוד חולמת

שיחזור הוא הבטיח, לפני שנים,

המלאכים שרים לקטיה, אבל אף אחד לא מקשיב

כשאמא אומרת, האהבה היא בחינם

אז קטיה שוב שותקת משחקת, עם אצבעות באוויר

לפעמים היא מרגישה/ כאילו נידונה ללכת בדרך הזו אינסוף שנים

מהבהבת כמו רמזור ישן/ פוסעת על בדלי סיגריות/ חושבת, היום חוסכים בילדים

המלאכים שרים לקטיה, אבל אף אחד לא מקשיב

קח אותי אליך / מילים ולחן: נדב דלומי

אתה לא יודע מה הולך בלב של בן אדם

אתה לא שומע את הדם נשפך על הרצפה

אתה לא רואה את העלים נושרים בתוך הלב שלה

פנים כה חלקות מסוות חיים מקומטים

מה שאתה רואה, זה לא מה שקורה לי,

זוכר, כשהיינו ילדים, רצנו ברחוב חוגלה,

כמו ממלכה גדולה

קח אותי אליך חבק אותי חזק/

אני מרגיש את המרחק/ אני מרגיש את המרחק

בין מה שהיה אז, למה שיש עכשיו

אתה לא יודע מה הולך בלב של בן אדם

כמו שועל בכרם, מנסה לגנוב קצת מים

מתפתה לרגעים קטנים עם עצמך

פנים כה חלקות מסוות חיים מקומטים

מה שאתה רואה, זה לא מה שקורה לי,

זוכר, כשהיינו ילדים, רצנו ברחוב חוגלה,

כמו ממלכה גדולה

עפיפון אדום / מילים ולחן: נדב דלומי

לאן את נוסעת, משאירה אותו לבד

כבר אמצע הלילה, ויש לפיד בתוך הלב שלך

עפיפון אחד אדום, תלוי מעל העיר

את יודעת לשלוח רוח, שתביא אותו אליך

והוא בבית מחכה, מעגלים קטנים בעיניים

כבר אמצע הלילה, שאלות, מחשבות, רכבות שטסות

ורציתי רק לומר שתתני לי את היד, ותבואי אלי ואל תדברי,

רק ללטף לך את היד, ללטף לך

ורציתי רק לומר, שתתני לי היד, בשקט, בשקט

הלב תמיד מבין ראשון, לפני שאתה מתעורר, הוא יודע

ואתה שוב שואל, מבקש ינשופים חכמים

והבוקר מאיר עליך, עם חוטים פרומים בידיים

באר שבע / מילים ולחן: נדב דלומי

לא כותבים שירים על באר שבע/ כאן הרוח לא נושבת קרירה

לא כותבים שירים על באר שבע/ טוב, אולי למגירה

לא כותבים שירים על באר שבע/ אין כאן ים אבל יש אהבה

לא כותבים שירים על באר שבע

על אני ואתה

כשאני עוד חוזר אל הרחוב היחידי שהייתי בו ילד

אני נזכר בכל מה ששכחתי כל חיי, פותח את הדלת

מתבונן, צולל אל תוך עיניך/ הטובות, החומות, מצילות

שם אני מוצא שזה הבית/ אני שר לעצמי