​

​

ערב סיום פסטיבל באר שירה השני: שירי תרצה אתר בלחנים חדשים וישנים

 

​

בלדה לאישה / תרצה אתר

 

אֲפִלּוּ עַנְנֵי הַגֹּבַהּ לֹא יָכְלוּ לִשְׁתִיקָתָהּ.

הִיא הִבִּיטָה עַד בְּלִי שֹׂבַע, הִיא הִבִּיטָה וְיָדְעָה

שֶׁכָּעֵת פּוֹרְחוֹת בָּעֵמֶק שְׁלַל חֲבַצְּלוֹת הַבָּר,

וְלַמְרוֹת הַכֹּל, הַכֹּל נִגְמַר.

 

אֲפִלּוּ עַנְנֵי אוֹקְטוֹבֶּר, הַסְּגֻלִּים אֶל מוּל שְׁקִיעָה,

לֹא עָזְרוּ לָהּ אַף לְרֶגַע, לֹא עָזְרוּ לְהֵרָגַע.

אַף כִּי שׁוּב פָּרְחוּ בָּעֵמֶק שְׁלַל חֲבַצְּלוֹת הַבָּר,

לַמְרוֹת הַכֹּל, הַכֹּל נִגְמַר.

 

אֲפִלּוּ הַסְּפָרִים בַּחֶדֶר, הַסָּגוּר וְהֶעָצוּב,

כְּבָר יָדְעוּ — הִיא לֹא בְּסֵדֶר, הִיא הוֹלֶכֶת לִבְלִי שׁוּב.

עוֹד פּוֹרְחוֹת הַרְחֵק בָּעֵמֶק שְׁלַל חֲבַצְּלוֹת הַבָּר,

אַךְ לַמְרוֹת הַכֹּל, הַכֹּל נִגְמַר.

 

 

רק איתך / תרצה אתר  לחן ושירה: קדם דיאמנט

​

פעם אמרו שהכל הבלים

אחר התחרטו וזמרו על פריחה,

אני מסכימה שנחיה בין צללים

בתנאי - שאתך.

 

רק איתך

אני רוצה

לחיות כל הימים

כל הזמן רק איתך רק אתך

לא איכפת לי שיש פה ושם הבלים

לא איכפת לי שיש אפלות וצללים

העיקר שאתך.

 

פעם אמרו שנולדנו לסבול,

אחר כך התחרטו והזכירו על שמחה...

אני מסכימה לרב עצב ועל,

בתנאי - שאתך

 

רק אתך...

​

פעם אמרו שטחיות זו אימה,

אחר כך התחרטו - זה ברור, סליחה...

אני מסכימה לפחד לפעמים,

בתנאי שאתך.

 

רק אתך...

 

 

עיר ושמים / תרצה אתר  לחן ושירה: קים צורף

 

מתי נראה את זהר הצפון

שבו עוד לא היינו מעולם?

אלף הלבנים

זקופי הצווארים

ישירו לנו שיר צרוד ונעלם

 

כאן בעיר הזאת

ישנן רק שתי עונות

קיץ קיץ, קיץ וקיץ

חם יותר או פחות

אבל תמיד זה קיץ

 

מתי נראה את סבך היערות

אשר עוד לא ראינו מעולם?

מחול סוסי יאור

וצחוק התנינות

יהיו לנו לשיר עמוק וחידתי

 

כאן בעיר הזאת

ישנם רק שני נופים

בית בית, בית ובית

בית רם, מגדל, צריפים

אבל תמיד זה בית

 

מתי נדע את סוד המנוחה?

לרצות את הקרוב רק עד מאוד

זהב חופי הים

ולחש הברושים

וכל הנפלאות אשר בעיר הזאת

 

קיץ, קיץ, קיץ וקיץ

בית, בית, בית ובית

קיץ, קיץ, קיץ וקיץ

אבל תמיד זה בית

 

 

שיר לערב חג / תרצה אתר

 

כְּבָר עֶרֶב,

הָאֹפֶק אָדֹם וְיָגֵעַ.

אַתָּה בְּוַדַּאי לֹא שׁוֹמֵעַ

אַתָּה בְּוַדַּאי לֹא יוֹדֵעַ

שֶׁהָעֶרֶב

עֶרֶב חַג.

 

כְּבָר עֶרֶב,

הָעִיר אוֹרוֹתֶיהָ הִדְלִיקָה,

צַמְּרוֹת אֲשָׁלֶיהָ הִסְמִיקָה.

כֵּן, חַג יֵשׁ בָּעִיר, וַאֲנִי כָּאן

מְחַכָּה

לְצַעַדְךָ.

 

עִיר חַמָּה וְשׁוֹקֶקֶת

רִבּוּעֵי זְהָבֶיהָ מַדְלֶקֶת

וּלְפֶתַע צַמְּרוֹתֶיהָ שָׁמְטָה

כִּי אַתָּה

לֹא אִתָּהּ.

 

שׁוּב עֶרֶב,

סָבִיב זִקּוּקִים וְיָרֵחַ

שָׁטִים עַל הָעִיר וְשָׁמֶיהָ.

אוּלַי רַק אַתָּה הַיּוֹדֵעַ

מַה קָּרָה כָּאן

וּמָתַי…

 

כֵּן, עֶרֶב,

שִׁכּוֹר מִשִּׂמְחָה וּמִבֶּכִי

וְכָל נִשְׁמָתִי רַק אֵלֶיךָ

לָדַעַת שֶׁאֵלֶּה חַיֶּיךָ

שֶׁעוֹדְךָ…

שֶׁאוּלַי…

 

כְּבָר לַיְלָה,

הָעִיר נִרְדְּמָה עַל בָּנֶיהָ.

בְּקֶרֶן יָרֵחַ דּוֹמֵעַ

תָּלוּי עַל כְּלוֹנָס מִתְנוֹעֵעַ,

נַהַם רוּחַ

רַחַשׁ חוֹל.

 

כֵּן, לַיְלָה,

הַשֶּׁקֶט עָגֹל וְרוֹגֵעַ,

שָׁלֵם וְעָמֹק וְיוֹדֵעַ

אֶת כָּל הַדְּבָרִים, כִּי עֵינֶיהָ

שֶׁל הָעִיר

אוֹמְרוֹת הַכֹּל.

 

וְהָעִיר הַשּׁוֹתֶקֶת

לִכְבוֹדְךָ כּוֹכָבֶיהָ מַדְלֶקֶת,

אֵיזֶה שֶׁקֶט

אֵיזוֹ עִיר

עֲצוּבָה.

 

 

הנער עם הבנג'ו / תרצה אתר  לחן ושירה: ניב הר-שי

 

לַיְלָה מָלֵא רוּחַ יָם וְקוֹלוֹת צִפֳּרִים

לַיְלָה סוֹעֵר מִשְׁתּוֹלֵל בִּרְחוֹבוֹת מוּזָרִים.

אֵי־שָׁם בְּקֶרֶן סִמְטָה נַעַר אֲרֹךְ שֵׂעָר,

בַּנְג’וֹ עַתִּיק בְּיָדוֹ, אַט פּוֹרֵט הוּא וְשָׁר.

 

אֵין לִי מְאוּם כָּאן בָּעִיר

יֵשׁ לִי רַק בַּנְג’וֹ וְשִׁיר

וְלֵב חַם וְצָעִיר.

 

שָׁר הוּא, אַךְ אִישׁ לֹא עוֹמֵד לְיָדוֹ אוֹ מַבִּיט.

יָם שֶׁל אָדָם אַט חוֹלֵף עַל פָּנָיו וּמַרְטִיט.

אִישׁ לֹא שָׂם לֵב כִּי בְּקֶרֶן סִמְטָה שָׁם נִצָּב

נַעַר עִם בַּנְג’וֹ וְזֶמֶר עָצוּב עַל שְׂפָתָיו.

 

אֵין לִי מְאוּם כָּאן בָּעִיר…

 

לַיְלָה מוֹסִיף וּמַשְׁלִיךְ צְלָלָיו עַל גְּדֵרוֹת.

לַיְלָה מָלֵא צִפֳּרִים וּצְחוֹקֵי נְעָרוֹת.

אַט מִתְרוֹקֶנֶת הָעִיר וְנִמְלֵאת תַּרְדֵּמָה,

רַק קוֹל אֶחָד עוֹד בּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה.

 

אֵין לִי מְאוּם בְּנֵי־אָדָם,

יֵשׁ לִי רַק לַיְלָה וְיָם

וְנִגּוּן לְעוֹלָם.

 

 

אִוְשת רוח, לחש אש / תרצה אתר

 

3.

מַחֲשָׁבוֹת נוֹדְדוֹת, כַּדְּיוּנוֹת שֶׁאָהַבְתָּ,

מִתְנַפְּלוֹת בְּסוּפָה מִתּוֹכִי אֶל עֵינֶיךָ.

עֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת. כְּלוּאוֹת. נִרְדַּמְתָּ.

 

הַרְבֵּה נִחוּשִׁים אֲנִי מְנַחֶשֶׁת

כָּל הַיָּמִים

עָלֶיךָ.

 

זוֹכֶרֶת: עֵשֶׂב לַח וּמְרִירוּת רוּחוֹת הַלַּיְלָה,

יוֹדַעַת: זֶה הָיָה הַכֹּחַ הֶחָזָק שֶׁבְּכֻלָּם.

צַמָּתִי הָיְתָה חַמָּה וַעֲבֻתָּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה

וּמַבָּטִי הִסְגִּיל מֵאַהֲבָה, שֶׁהֵבִינָה פִּתְאֹם עוֹלָם.

 

וְעַכְשָׁו אֲנִי רַק מְנַחֶשֶׁת.

כָּבְדָה עָלַי שְׁתִיקָתְךָ עַד מְאֹד.

אֲנִי מַשְׁקִיפָה אֵלֶיךָ הַשְׁקָפָה נוֹאֶשֶׁת,

רוֹצָה לְהַגִּיד מִלִּים רַבּוֹת.

 

לְמָשָׁל: הַשְּׁתִיקָה. גַּם אוֹתָהּ רָצִיתִי לְדַבֵּר.

אַךְ אֲנִי בַּחַלּוֹן, בְּלִי לָנוּעַ.

רָצִיתִי לְסַפֵּר לְךָ עַל הָרְאִי שֶׁאֲנִי מַצִּיבָה

עֶרֶב עֶרֶב עַל אֶרֶץ הָרוּחַ.

לְזַמֵּר לְךָ שִׁיר רָצִיתִי,

לְנַבֵּא נְבוּאָה, לְבָאֵר מַחֲשָׁבָה רָצִיתִי,

אַךְ אַתָּה הַשְּׁתִיקָה בְּעַצְמָהּ. אֵינְךָ קָם.

פָּנֶיךָ מוּגָפוֹת מֵרוּחַ, מֵאִשָּׁה. כֻּלְּךָ רַק יָם.

 

 

תפילת יום הולדת / תרצה אתר   לחן: משה וילנסקי; שירה: מור לביא

 

אֱלֹהִים שֶׁלִּי אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשׁ,

זֶה שֶׁבָּרוּחַ לְרֶגַע נִרְעַד,

אֱלֹהִים שֶׁלִּי, הַשָּׁעָה שָׁלשׁ,

יוֹם שֵׁנִי, שְׁנַת שִׁבְעִים וְאַחַת…

 

וְלִי יֵשׁ הַיּוֹם יוֹם הֻלֶּדֶת,

תֵּל אָבִיב, הַשָּׁעָה שָׁלשׁ.

לֹא בְּכָל יוֹם אֲנִי נוֹלֶדֶת

וְלֹא בְּכָל יוֹם אַתָּה מֵאֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשׁ.

עֲשֵׂה שֶׁהוּא יִזְכֹּר, אֱלֹהִים, תֵּן לוֹ אוֹת.

אֱלֹהֵי הַנָּשִׁים, אֱלֹהֵי הַהַפְתָּעוֹת,

אֱלֹהֵי הַשְּׁמָשׁוֹת וְהַיְרֵחִים,

אֱלֹהֵי הַמַּתָּנוֹת וְהַפְּרָחִים,

עֲשֵׂה שֶׁיִּזְכֹּר הַשָּׁנָה,

עֲשֵׂה שֶׁיָּבִיא מַתָּנָה.

 

אֱלֹהִים שֶׁלִּי, אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשׁ,

זֶה שֶׁבָּרוּח הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ,

אֱלֹהִים שֶׁלִּי, הַשָּׁעָה שָׁלשׁ,

יוֹם שֵׁנִי… מָה אִכְפַּת לְךָ, מָה אִכְפַּת לְךָ אִם הוּא יָבוֹא?..

 

הֵן יֵשׁ לִי הַיּוֹם יוֹם הֻלֶּדֶת,

בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הוּא שָׁכַח,

וְגַם בַּשָּׁנָה שֶׁלִּפְנֵי שֶׁעָבְרָה

הוּא לֹא זָכַר, תָּמִיד הוּא מְבֻלְבָּל כָּל כָּךְ.

עֲשֵׂה שֶׁהוּא יִזְכֹּר, אֱלֹהִים, תֵּן לוֹ אוֹת.

אֱלֹהֵי הַנָּשִׁים, אֱלֹהֵי הַהַפְתָּעוֹת,

אֱלֹהֵי הַשְּׁמָשׁוֹת וְהַיְרֵחִים,

אֱלֹהֵי הַמַּתָּנוֹת וְהַפְּרָחִים,

עֲשֵׂה שֶׁיִּזְכֹּר הַשָּׁנָה,

עֲשֵׂה שֶׁיָּבִיא מַתָּנָה.

אֱלֹהִים שֶׁלִּי, אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשׁ,

זֶה שֶׁהִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ אֶל רֹאשִׁי,

אֱלֹהִים שֶׁלִּי, כְּבָר אַחֲרֵי שָׁלשׁ

וְאֶצְלִי זֶה כְּבָר קְצָת אַחֲרֵי שְׁלשִׁים…

 

טוֹב, אָז יֵשׁ לִי הַיּוֹם יוֹם הֻלֶּדֶת —

טוֹב, אָז מָה אִם הוּא שָׁכַח, אָז מַה יֵּשׁ?

בְּכָל שְׁתֵּי דַּקּוֹת אִשָּׁה נוֹלֶדֶת,

בְּכָל שְׁתֵּי דַּקּוֹת נוֹלָד אִישׁ טִפֵּשׁ.

לֹא צָרִיךְ שׁוּם נִסִּים, אֱלֹהִים הַגָּדוֹל,

הוּא פָּשׁוּט שַׁכְחָן, הוּא שׁוֹכֵחַ הַכֹּל.

 

אֱלֹהֵי הַשְּׁמָשׁוֹת וְהַיְרֵחִים,

אֱלֹהֵי הַשּׁוּם דָּבָר,

אֱלֹהֵי הַשּׁוֹכְחִים —

אָז מָה אִם חָלְפָה עוֹד שָׁנָה?

בִּגְלַל זֶה מֻכְרָחִים מַתָּנָה?..

אֱלֹהִים שֶׁלִּי…

 

 

לו היו שתי ידיי / תרצה אתר

 

לוּ הָיוּ שְׁתֵּי יָדַי

אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר,

הָיִיתִי עַל הָאֹפֶק מִתְמַתַּחַת לְאִטִי

אוֹ מַהֵר

וְצַוָּארִי שׁוֹטַחַת עַל הַחוֹל

לִרְאוֹת סְבִיבִי

הַרְבֵּה יוֹתֵר

וְלַסִּירוֹת שֶׁעַל הַיָּם הָיִיתִי מְנַחֶשֶׁת

מָה יָבוֹא

וְאִם יִהְיֶה אַחֵר

וְאֵדַע שֶׁהַסִּירוֹת הַיְּשָׁנוֹת

אֵינָן שָׁבוֹת לַחוֹף,

אִם הַלֵּב שֶׁבְּתוֹכָן אַחֵר.

 

 

יש לי אוקיינוס / תרצה אתר  לחן ושירה: מור לביא

 

אתה ומפת העולם בכיסך

אתה והים הרחב הפלאי,

אתה על הים, ואני לא אתך

אבל יש לי עולם משלי...

 

יש לי אוקיינוס

מלא אלמוגים

יש לי חוף

שצומחות בו דמויות משונות

יש לי הרים, גאיות ופלגים,

יש לי נוף משלי, עיר משלי

ובית, וארץ ועוד...

 

אתה משוטט בעולם לא מוכר

רואה את מפלי הענק היפים

מכף התקווה עד צוקי גיברלטר,

אך גם לי, אך גם לי יש נופים...

 

יש לי אוקיינוס...

 

אז דע שאני פה בקצה העולם

איני מחכה, אני פה ככה, סתם,

ואם תבקש יום אחד מנוחה

אז גם לי יש עולם בשבילך.

 

 

בשׁנתי / תרצה אתר

 

בִּשְׁנָתִי, וְהִנֵּה מַחֲשָׁבָה

וְרוּחָהּ עֲשֵׁנָה וּכְחַלְחֶלֶת

וְהַלַּיְלָה כָּבֵד מִדְּרָכִים

הַכּוֹבְלוֹת אֶת רַגְלָיו בְּשַׁלְשֶׁלֶת.

 

בִּשְׁנָתִי, וְהִנֵּה זִכָּרוֹן

וְקוֹלוֹ צְעָקָה מִתְגַּלְגֶּלֶת

וְדִמְדּוּם שְׁעוֹתַי הַחוֹזְרוֹת

כְּאֵימַת הַסְּפִינָה הַכּוֹשֶׁלֶת.

 

אָז בִּשְׁנָתִי נִצַּבְתִּי

וְלֹא עוֹד רָצִיתִי לִישֹׁן

וְאֶת כָּל שְׁעוֹתַי הַחוֹלְפוֹת

אָז נָטַלְתִּי מִתּוֹךְ הַשָּׁעוֹן

 

וּבִשְׁנָתִי צָחַקְתִּי

בְּתוֹךְ הַזִּכָּרוֹן

וְאֶת בִּכְיִי הוֹתַרְתִּי

לְרֶגַע אַחֲרוֹן

 

וּבִשְׁנָתִי בָּכִיתִי

בְּרֶגַע אַחֲרוֹן

וְאֶת בִּכְיִי שָׁכַחְתִּי

בְּתוֹךְ הַזִּכָּרוֹן.

 

וּבַבֹּקֶר דּוֹמֶמֶת שָׁכַבְתִּי

לְלֹא צְחוֹק אוֹ דְּמָעוֹת בְּפָנַי

וּשְׁנָתִי שֶׁאוֹתָהּ אָהַבְתִּי

מְנַמְנֶמֶת בְּתוֹךְ אִישׁוֹנַי

 

וְהָאוֹר הֶחָזָק וְהַטּוֹב

הֱצִיפַנִי כְּשֶׁטֶף הַיָּם

לָרֶדֶת אֶל עִיר וְאֶל חוֹף וּכְמוֹ

אֵין חֲלוֹמוֹת בָּעוֹלָם.

 

 

לדה / תרצה אתר

 

2.

הִנֵּה אֲנִי

אֵם.

זֶה קָרָה. זֶה אָמֵן.

זֶה עָגֹל, רַחְמָנִי וְעָצוּב, אַךְ שָׁלֵם,

הָעִגּוּל הַיְחִידִי שֶׁאָכֵן וְאָמְנָם

הוּא אֵינְסוֹף שֶׁמּוּבָן לִי,

כִּי יֵשׁ לוֹ

שֵׁם.

 

לָאֵינְסוֹף הַזֶּה קוֹרְאִים: אֵם.

זֹאת אֲנִי, זֹאת אֲנִי, הָעִגּוּל הֶחָזָק, הַשָּׁלֵם,

לַמְּלֵאוּת הַנּוֹהֶרֶת הַזֹּאת, הַזּוֹרַחַת,

אֲשֶׁר מְגָרֶשֶׁת כָּל רַעַד וּפַחַד

קוֹרְאִים אֵם.

אֵם,

אִמָּא שֶׁלִּי,

אוֹר נוֹשָׁן. בְּכִי אַלִּים.

עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי מֶה הָיָה לָךְ

כָּל אוֹתָם הַיָּמִים.

 

עַד כְּלוֹת בִּינָתִי שֶׁהֵבִינָה אֶת זֹאת

אֶלָּחֵם לִהְיוֹת רְאוּיָה, לְלֹא קוֹל,

אֲזַנֵּק כָּל חַיַּי, אַמִּיצָה וּמְנַפֶּצֶת

כִּנְפֹל מִשְׁבְּרֵי הָעֲנָק אֶל חוֹל.

 

 

רק זיכרון אחד / תרצה אתר

 

הַס, לֹא עוֹד יָשׁוּב אוֹתוֹ הַשֶּׁקֶט

לֹא בִּצְלִיל עָצוּב תִּסֹּב הַדֶּלֶת.

לֹא, לֹא עוֹד אֶרְאֶה אוֹתָךְ

רַק אֶת צִלֵּךְ הַמְרַקֵּד.

 

שׁוּב רַק בִּלְחִישָׁה קָרֵב הָרוּחַ

שׁוּב בִּדְמוּת אִשָּׁה הוּא שָׁט פָּרוּעַ.

הֵד, רַק הֵד נוֹתַר מִמֵּךְ,

רַק זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹבֵר.

 

רַק זִכָּרוֹן אֶחָד,

אֱמֹר לִי שֶׁאֲנִי עָנִי מְאֹד.

“דַּבֵּר, דַּבֵּר אֵלַי”,

אָמַרְתְּ לִי וְשָׁתַקְתְּ

אָמַרְתְּ לִי וְלֹא עוֹד.

 

הַס, בַּחַלּוֹנוֹת יוֹשֵׁב הָעֶרֶב

עַז, אָפֵל וָחָם — שׁוֹחֵר לְטֶרֶף.

הַס, אַל תִּקְרְבִי אֵלַי,

אַל תַּהַפְכִי אֵלַי פָּנִים.

 

לֵיל — אֲנִי מוֹנֶה אֶת רְגָעַיִךְ,

לֵיל — אֲנִי מַבִּיט אֶל תּוֹךְ עֵינַיִךְ,

לֵיל, רַק לֵיל נוֹתַר מִמֵּךְ

רַק צַמָּרוֹת וַעֲנָנִים.

 

רַק זִכָּרוֹן אֶחָד…

 

שׁוּב רַק בִּלְחִישָׁה קָרֵב הָרוּחַ…

 

 

אהבה יומיומית / תרצה אתר   לחן: יהודית רביץ; שירה: יעל מאייר

 

שְׁקָרִים שְׁקֵטִים שְׁקָרִים קְטַנִּים

בְּתוֹךְ לִבֵּנוּ יְשֵׁנִים.

עַל פְּנֵי חֲבַצָּלוֹת סְגֻלּוֹת

וּשְׁלַל צִמְחֵי הַמַּיִם

שָׁטִים הֵם הַס עַל פְּנֵי הַזֶּרֶם,

שָׁטִים הֵם עֲצוּמֵי עֵינַיִם.

שְׁקָרִים שְׁקֵטִים, שְׁקָרִים קְטַנִּים

בְּתוֹךְ לִבֵּנוּ יְשֵׁנִים.

 

דְּבָרִים פְּשׁוּטִים כְּמוֹ אַהֲבָה

בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ נֶחְבָּאִים.

עַל פְּנֵי כַּלָּנִיּוֹת שָׁנִי

וּשְׁלַל פִּרְחֵי הָעֵמֶק

פּוֹרְחִים הֵם הַס עַל פְּנֵי הַיֶּרֶק.

פּוֹרְחִים הֵם עֲצוּמֵי עֵינַיִם

כְּמוֹ אַהֲבָה, שְׁקָרִים קְטַנִּים

בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ נֶחְבָּאִים.

 

וְאוֹר בָּהִיר עוֹלֶה וְצָף עַל פְּנֵי הַחֶדֶר

אַתָּה יוֹדֵעַ מִי אֲנִי, יוֹדַעַת מִי אַתָּה,

הַכֹּל בְּסֵדֶר, הַכֹּל בְּסֵדֶר.

הַבֹּקֶר בָּא כְּבָר, יוֹם חָדָשׁ,

נֵצֵא לַדֶּרֶךְ.

הַיּוֹם נֹאמַר תָּמִיד אֱמֶת

עַד בּוֹא הָעֶרֶב.

 

 

בגלל הלילה / תרצה אתר

 

בִּגְלַל הַלַּיְלָה

בִּגְלָלוֹ

אֲנִי כָּעֵת יוֹשֶׁבֶת

וְלֹא נִלְקַחַת.

בִּגְלַל הַחשֶׁךְ

בִּגְלָלוֹ

אֲנִי נִדְמֵית לְךָ

חוֹלֶמֶת אוֹ מִשְׁתַּעֲשַׁעַת.

 

אֵינֶנִּי נִלְקַחַת לְשׁוּם מָקוֹם,

בָּכִיתִי בִּגְלַל דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁמוֹת

וּבִגְלָלְךָ לְמָשָׁל בָּכִיתִי רַק לְרֶגַע

מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בִּי דִּמְעוֹת פִּתְאֹם.

 

לֹא בָּכִיתִי כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ

רָצִיתִי לְהַחֲלִיף אֶת הַמִּלִּים.

בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת מְעַט אַחֲרֶיךָ,

חָשַׁבְתִּי שֶׁתֵּלֵךְ בִּצְעָדִים קְטַנִּים.

 

הָאוֹר הֶחָזָק מַפְרִיעַ לִי

לִבְכּוֹת אֶת צַעַרְךָ

וַאֲנִי רַק תְּמוּנָה נְקִיָּה בְּהִירָה,

אֲנִי רַק תְּמוּנַת אִשָּׁה.

 

 

הבטחה / תרצה אתר  לחן ושירה: יעל מאייר

 

אני מבטיחה  לִהְיוֹת שַׁתְקָנִית,

אֲבָל לֹא רַק לִשְׁתֹּק, וְלִשְׁתֹּק כָּל הַזְּמַן...

אֲנִי מַבְטִיחָה לִהְיוֹת סַבְלָנִית,

אֲבָל לֹא לְהַגְזִים בָּעִנְיָן,

מַבְטִיחָה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה

אִם צָרִיךְ וְאִם לֹא צָרִיךְ,

אִשָּׁה צְרִיכָה לָדַעַת לִסְלֹחַ תָּמִיד,

אַךְ לָדַעַת מָתַי לְהַפְסִיק...

 

אָז אֲנִי כְּבָר סוֹלַחַת לְךָ עַל הַכֹּל,

מֵרֹאשׁ, וּבְכָל הָרְצִינוּת,

וַאֲנִי אַחְרָאִית עַל כָּל מַה שֶׁיִּקְרֶה,

רַק תֵּדַע: זֶה לֹא יִהְיֶה פָּשׁוּט...

 

מַבְטִיחָה לִהְיוֹת אֲמִתִּית,

אוֹ שַׁקְּרָנִית, בְּמִדָּה שֶׁצָּרִיךְ,

מַבְטִיחָה לִהְיוֹת יְפֵהפִיָּה חֲלוֹמִית,

אַךְ לָדַעַת מָתַי לְהַפְסִיק...

מַבְטִיחָה שֶׁלֹּא אֲנַדְנֵד

וְשֶׁלֹּא אֲבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ,

מַבְטִיחָה לֹא לִרְצוֹת מַה שֶּׁלֹּא תִּרְצֶה,

וְלִשְׁכֹּחַ אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִשְׁכֹּחַ...

 

מַבְטִיחָה לִהְיוֹת אֲשֵׁמָה בְּכָל פַּעַם...

גַּם כְּשֶׁאֶהְיֶה צוֹדֶקֶת,

מַבְטִיחָה לֹא לְהַפְרִיעַ לְךָ אַף פַּעַם,

מַבְטִיחָה לִשְׁתֹּק. תִּרְאֶה אֵיךְ אֲנִי שׁוֹתֶקֶת.

 

 

האדמה והשמים נשארים / תרצה אתר

 

הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם נִשְׁאָרִים כָּאן לְעוֹלָם

לָכֵן אָסוּר לָתֵת אוֹתָם בְּמַתָּנָה

אֲבָל תּוּכַל לָתֵת לִי פֶּרַח

אִם תִּרְצֶה לָתֵת לִי פֶּרַח

וְתוּכַל לָגַעַת בִּי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁנּוֹלְדוּ מֵאֲדָמָה.

 

וְהֶהָרִים, כֵּן… וְהַמַּיִם,

— אֲנִי אוֹהֶבֶת מַיִם,

וְאַתָּה? — אֵינְךָ יוֹדֵעַ

לְעוֹלָם אֵינְךָ יוֹדֵעַ לַעֲנוֹת

— רַק שֶׁצָּרִיךְ לִפְגּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁנַיִם,

רַק שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר לָהֶם הַכֹּל,

אָסוּר לִשְׁתֹּק.

 

אַתָּה בּוֹרֵחַ?

— יֵשׁ אֶצְלִי מָקוֹם.

יֵשׁ לִי עוֹלָם קָטָן,

מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם

 

זֶה בִּשְׁבִיל בּוֹרְחִים,

בִּשְׁבִיל עוֹקְפִים,

אַל תִּבָּהֵל, אֵינֶנִּי שְׁתַּיִם

רַק בַּלֵּילוֹת, וְרַק כְּשֶׁקַּר

וְרַק אִם אֵין שָׁמַיִם.